תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יב

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. ב בן-אדם, בתוך בית-המרי אתה יושב: אשר עיניים להם לראות ולא ראו, אוזניים להם לשמוע ולא שמעו--כי בית מרי, הם. ג ואתה בן-אדם, עשה לך כלי גולה, וגלה יומם, לעיניהם; וגלית ממקומך אל-מקום אחר, לעיניהם--אוליי יראו, כי בית מרי המה. ד והוצאת כליך ככלי גולה, יומם--לעיניהם; ואתה, תצא בערב לעיניהם, כמוצאי, גולה. ה לעיניהם, חתור-לך בקיר; והוצאת, בו. ו לעיניהם על-כתף תישא, בעלטה תוציא--פניך תכסה, ולא תראה את-הארץ: כי-מופת נתתיך, לבית ישראל. ז ואעש כן, כאשר צוויתי, כליי הוצאתי ככלי גולה יומם, ובערב חתרתי-לי בקיר ביד; בעלטה הוצאתי על-כתף נשאתי, לעיניהם. {פ}

ח ויהי דבר-יהוה אליי, בבוקר לאמור. ט בן-אדם, הלוא אמרו אליך בית ישראל בית המרי: מה, אתה עושה. י אמור אליהם, כה אמר אדוניי יהוה: הנשיא המשא הזה, בירושלים, וכל-בית ישראל, אשר-המה בתוכם. יא אמור, אני מופתכם: כאשר עשיתי, כן ייעשה להם--בגולה בשבי, ילכו. יב והנשיא אשר-בתוכם אל-כתף יישא, בעלטה וייצא--בקיר יחתרו, להוציא בו; פניו יכסה--יען אשר לא-יראה לעין הוא, את-הארץ. יג ופרשתי את-רשתי עליו, ונתפש במצודתי; והבאתי אותו בבלה ארץ כשדים, ואותה לא-יראה ושם ימות. יד וכול אשר סביבותיו עזרו וכל-אגפיו, אזרה לכל-רוח; וחרב, אריק אחריהם. טו וידעו, כי-אני יהוה, בהפיצי אותם בגויים, וזיריתי אותם בארצות. טז והותרתי מהם אנשי מספר, מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את-כל-תועבותיהם, בגויים אשר-באו שם, וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

יז ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. יח בן-אדם, לחמך ברעש תאכל; ומימיך, ברוגזה ובדאגה תשתה. יט ואמרת אל-עם הארץ כה-אמר אדוניי יהוה ליושבי ירושלים, אל-אדמת ישראל, לחמם בדאגה יאכלו, ומימיהם בשיממון ישתו--למען תישם ארצה, ממלואה, מחמס, כל-היושבים בה. כ והערים הנושבות תחרבנה, והארץ שממה תהיה; וידעתם, כי-אני יהוה. {פ}

כא ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. כב בן-אדם, מה-המשל הזה לכם, על-אדמת ישראל, לאמור: יארכו, הימים, ואבד, כל-חזון. כג לכן אמור אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, השבתי את-המשל הזה, ולא-ימשלו אותו עוד בישראל: כי, אם-דבר אליהם, קרבו הימים, ודבר כל-חזון. כד כי לא יהיה עוד, כל-חזון שוא--ומקסם חלק: בתוך, בית ישראל. כה כי אני יהוה, אדבר את אשר אדבר דבר וייעשה--לא תימשך, עוד: כי בימיכם בית המרי, אדבר דבר ועשיתיו, נאום, אדוניי יהוה. {פ}

כו ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. כז בן-אדם, הנה בית-ישראל אומרים, החזון אשר-הוא חוזה, לימים רבים; ולעיתים רחוקות, הוא ניבא. כח לכן אמור אליהם, כה אמר אדוניי יהוה, לא-תימשך עוד, כל-דבריי--אשר אדבר דבר וייעשה, נאום אדוניי יהוה. {פ}