יחזקאל פרק ב

א ויאמר, אליי: בן־אדם עמוד על־רגליך, ואדבר אותך. ב ותבוא בי רוח, כאשר דיבר אליי, ותעמידני, על־רגליי; ואשמע, את מידבר אליי. {פ}

ג ויאמר אליי, בן־אדם שולח אני אותך אל־בני ישראל--אל־גויים המורדים, אשר מרדו־בי: המה ואבותם פשעו בי, עד־עצם היום הזה. ד והבנים, קשי פנים וחזקי־לב--אני שולח אותך, אליהם; ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה. ה והמה אם־ישמעו ואם־יחדלו, כי בית מרי המה--וידעו, כי נביא היה בתוכם. {פ}

ו ואתה בן־אדם אל־תירא מהם ומדבריהם אל־תירא, כי סרבים וסלונים אותך, ואל־עקרבים, אתה יושב: מדבריהם אל־תירא ומפניהם אל־תיחת, כי בית מרי המה. ז ודיברת את־דבריי אליהם, אם־ישמעו ואם־יחדלו: כי מרי, המה. {פ}

ח ואתה בן־אדם, שמע את אשר־אני מדבר אליך--אל־תהי־מרי, כבית המרי: פצה פיך--ואכול, את אשר־אני נותן אליך. ט ואראה, והנה־יד שלוחה אליי; והנה־בו, מגילת־ספר. י ויפרוש אותה לפניי, והיא כתובה פנים ואחור; וכתוב אליה, קינים והגה והי. {ס}