תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ה

א ואתה בן־אדם קח־לך חרב חדה, תער הגלבים תיקחנה לך, והעברת על־ראשך, ועל־זקנך; ולקחת לך מאזני משקל, וחילקתם. ב שלישית, באור תבעיר בתוך העיר, כמלאות, ימי המצור; ולקחת את־השלישית, תכה בחרב סביבותיה, והשלישית תזרה לרוח, וחרב אריק אחריהם. ג ולקחת משם, מעט במספר; וצרת אותם, בכנפיך. ד ומהם, עוד תיקח, והשלכת אותם אל־תוך האש, ושרפת אותם באש: ממנו תצא־אש, אל־כל־בית ישראל. {פ}

ה כה אמר, אדוניי יהוה, זאת ירושלים, בתוך הגויים שמתיה; וסביבותיה, ארצות. ו ותמר את־משפטיי לרשעה, מן־הגויים, ואת־חוקותיי, מן־הארצות אשר סביבותיה: כי במשפטיי מאסו, וחוקותיי לא־הלכו בהם. {ס}

ז לכן כה־אמר אדוניי יהוה, יען המונכם מן־הגויים אשר סביבותיכם, בחוקותיי לא הלכתם, ואת־משפטיי לא עשיתם; וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם, לא עשיתם. ח לכן, כה אמר אדוניי יהוה, הנני עלייך, גם־אני; ועשיתי בתוכך משפטים, לעיני הגויים. ט ועשיתי בך, את אשר לא־עשיתי, ואת אשר־לא־אעשה כמוהו, עוד--יען, כל־תועבותייך. {פ}

י לכן, אבות יאכלו בנים בתוכך, ובנים, יאכלו אבותם; ועשיתי בך שפטים, וזיריתי את־כל־שאריתך לכל־רוח. {ס}

יא לכן חי־אני, נאום אדוניי יהוה, אם־לא יען את־מקדשי טימאת, בכל־שיקוצייך ובכל־תועבותייך; וגם־אני אגרע ולא־תחוס עיני, וגם־אני לא אחמול. יב שלישיתך בדבר ימותו, וברעב יכלו בתוכך, והשלישית, בחרב ייפלו סביבותייך; והשלישית לכל־רוח אזרה, וחרב אריק אחריהם. יג וכלה אפי, והניחותי חמתי בם--והינחמתי; וידעו כי־אני יהוה, דיברתי בקנאתי, בכלותי חמתי, בם. יד ואתנך לחורבה ולחרפה, בגויים אשר סביבותייך, לעיני, כל־עובר. טו והייתה חרפה וגדופה, מוסר ומשמה, לגויים, אשר סביבותייך: בעשותי בך שפטים באף ובחמה, ובתוכחות חמה--אני יהוה, דיברתי. טז בשלחי את־חיצי הרעב הרעים בהם, אשר היו למשחית, אשר־אשלח אותם, לשחתכם--ורעב אוסף עליכם, ושברתי לכם מטה־לחם. יז ושילחתי עליכם רעב וחיה רעה, ושיכלוך, ודבר ודם, יעבור־בך; וחרב אביא עלייך, אני יהוה דיברתי. {פ}