תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק מח

א ואלה, שמות השבטים: מקצה צפונה אל־יד דרך־חתלון לבוא־חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה, אל־יד חמת, והיו־לו פאת־קדים הים, דן אחד. ב ועל גבול דן, מפאת קדים עד־פאת־ימה--אשר אחד. ג ועל גבול אשר, מפאת קדימה ועד־פאת־ימה--נפתלי אחד. ד ועל גבול נפתלי, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--מנשה אחד. ה ועל גבול מנשה, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--אפריים אחד. ו ועל גבול אפריים, מפאת קדים ועד־פאת־ימה--ראובן אחד. ז ועל גבול ראובן, מפאת קדים עד־פאת־ימה--יהודה אחד. ח ועל גבול יהודה, מפאת קדים עד־פאת־ימה--תהיה התרומה אשר־תרימו חמישה ועשרים אלף רוחב, ואורך כאחד החלקים מפאת קדימה עד־פאת־ימה, והיה המקדש, בתוכו. ט התרומה, אשר תרימו ליהוה--אורך, חמישה ועשרים אלף, ורוחב, עשרת אלפים. י ולאלה תהיה תרומת־הקודש, לכוהנים--צפונה חמישה ועשרים אלף וימה רוחב עשרת אלפים, וקדימה רוחב עשרת אלפים ונגבה אורך חמישה ועשרים אלף; והיה מקדש־יהוה, בתוכו. יא לכוהנים המקודש מבני צדוק, אשר שמרו משמרתי--אשר לא־תעו, בתעות בני ישראל, כאשר תעו, הלויים. יב והייתה להם תרומייה מתרומת הארץ, קודש קודשים--אל־גבול, הלויים. יג והלויים, לעומת גבול הכוהנים, חמישה ועשרים אלף אורך, ורוחב עשרת אלפים; כל־אורך, חמישה ועשרים אלף, ורוחב, עשרת אלפים. יד ולא־ימכרו ממנו, ולא ימר ולא יעביר--ראשית הארץ: כי־קודש, ליהוה. טו וחמשת אלפים הנותר ברוחב, על־פני חמישה ועשרים אלף--חול־הוא לעיר, למושב ולמגרש; והייתה העיר, בתוכו. טז ואלה, מידותיה--פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת־נגב חמש מאות וארבעת אלפים; ומפאת קדים, חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת־ימה, חמש מאות וארבעת אלפים. יז והיה מגרש, לעיר--צפונה חמישים ומאתיים, ונגבה חמישים ומאתיים; וקדימה חמישים ומאתיים, וימה חמישים ומאתיים. יח והנותר באורך לעומת תרומת הקודש, עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה, והיה, לעומת תרומת הקודש; והייתה תבואתו ללחם, לעובדי העיר. יט והעובד, העיר--יעבדוהו, מכול שבטי ישראל. כ כל־התרומה, חמישה ועשרים אלף, בחמישה ועשרים, אלף: רביעית, תרימו את־תרומת הקודש, אל־אחוזת, העיר. כא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת־הקודש ולאחוזת העיר אל־פני חמישה ועשרים אלף תרומה, עד־גבול קדימה, וימה על־פני חמישה ועשרים אלף על־גבול ימה, לעומת חלקים לנשיא; והייתה תרומת הקודש, ומקדש הבית בתוכו. כב ומאחוזת הלויים ומאחוזת העיר, בתוך אשר לנשיא יהיה: בין גבול יהודה, ובין גבול בנימין--לנשיא, יהיה. כג ויתר, השבטים: מפאת קדימה עד־פאת־ימה, בנימין אחד. כד ועל גבול בנימין, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--שמעון אחד. כה ועל גבול שמעון, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--יששכר אחד. כו ועל גבול יששכר, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--זבולון אחד. כז ועל גבול זבולון, מפאת קדימה עד־פאת־ימה--גד אחד. כח ועל גבול גד, אל־פאת נגב תימנה: והיה גבול מתמר, מי מריבת קודש, נחלה, על־הים הגדול. כט זאת הארץ אשר־תפילו מנחלה, לשבטי ישראל; ואלה, מחלקותם--נאום, אדוניי יהוה. {ס}

ל ואלה, תוצאות העיר: מפאת צפון, חמש מאות וארבעת אלפים מידה. לא ושערי העיר, על־שמות שבטי ישראל, שערים שלושה, צפונה--שער ראובן אחד, שער יהודה אחד, שער לוי, אחד. לב ואל־פאת קדימה, חמש מאות וארבעת אלפים, ושערים, שלושה--ושער יוסף אחד, שער בנימין אחד, שער דן, אחד. לג ופאת־נגבה, חמש מאות וארבעת אלפים מידה, ושערים, שלושה--שער שמעון אחד, שער יששכר אחד, שער זבולון, אחד. לד פאת־ימה, חמש מאות וארבעת אלפים, שעריהם, שלושה--שער גד אחד, שער אשר אחד, שער נפתלי, אחד. לה סביב, שמונה עשר אלף; ושם־העיר מיום, יהוה שמה. {ש}