תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ח

א ויהי בשנה השישית, בשישי בחמישה לחודש, אני יושב בביתי, וזקני יהודה יושבים לפניי; ותיפול עליי שם, יד אדוניי יהוה. ב ואראה, והנה דמות כמראה-אש--ממראה מותניו ולמטה, אש; וממותניו ולמעלה, כמראה-זוהר כעין החשמלה. ג וישלח תבנית יד, וייקחני בציצית ראשי; ותישא אותי רוח בין-הארץ ובין השמיים ותבא אותי ירושלימה במראות אלוהים, אל-פתח שער הפנימית הפונה צפונה, אשר-שם מושב, סמל הקנאה המקנה. ד והנה-שם--כבוד, אלוהי ישראל: כמראה, אשר ראיתי בבקעה. ה ויאמר אליי--בן-אדם, שא-נא עיניך דרך צפונה; ואשא עיניי, דרך צפונה, והנה מצפון לשער המזבח, סמל הקנאה הזה בביאה. ו ויאמר אליי--בן-אדם, הרואה אתה מה הם עושים; תועבות גדולות אשר בית-ישראל עושים פה, לרוחקה מעל מקדשי, ועוד תשוב תראה, תועבות גדולות. {פ}

ז ויבא אותי, אל-פתח החצר; ואראה, והנה חור-אחד בקיר. ח ויאמר אליי, בן-אדם חתור-נא בקיר; ואחתור בקיר, והנה פתח אחד. {ס}

ט ויאמר, אליי: בוא וראה את-התועבות הרעות, אשר הם עושים פה. י ואבוא, ואראה, והנה כל-תבנית רמש ובהמה שקץ, וכל-גילולי בית ישראל--מחוקה על-הקיר, סביב סביב. יא ושבעים איש מזקני בית-ישראל ויאזניהו בן-שפן עומד בתוכם, עומדים לפניהם, ואיש מקטרתו, בידו; ועתר ענן-הקטורת, עולה. יב ויאמר אליי, הראית בן-אדם, אשר זקני בית-ישראל עושים בחושך, איש בחדרי משכיתו: כי אומרים, אין יהוה רואה אותנו--עזב יהוה, את-הארץ. יג ויאמר, אליי: עוד תשוב תראה תועבות גדולות, אשר-המה עושים. יד ויבא אותי, אל-פתח שער בית-יהוה, אשר, אל-הצפונה; והנה-שם הנשים יושבות, מבכות את-התמוז. {ס}

טו ויאמר אליי, הראית בן-אדם; עוד תשוב תראה תועבות, גדולות מאלה. טז ויבא אותי, אל-חצר בית-יהוה הפנימית, והנה-פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח, כעשרים וחמישה איש; אחוריהם אל-היכל יהוה, ופניהם קדמה, והמה משתחוויתם קדמה, לשמש. יז ויאמר אליי, הראית בן-אדם--הנקל לבית יהודה, מעשות את-התועבות אשר עשו-פה: כי-מלאו את-הארץ חמס, וישובו להכעיסני, והנם שולחים את-הזמורה, אל-אפם. יח וגם-אני אעשה בחמה, לא-תחוס עיני ולא אחמול; וקראו באוזניי קול גדול, ולא אשמע אותם.