תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ח

א ויהי בשנה השישית, בשישי בחמישה לחודש, אני יושב בביתי, וזקני יהודה יושבים לפניי; ותיפול עליי שם, יד אדוניי יהוה. ב ואראה, והנה דמות כמראה־אש--ממראה מותניו ולמטה, אש; וממותניו ולמעלה, כמראה־זוהר כעין החשמלה. ג וישלח תבנית יד, וייקחני בציצית ראשי; ותישא אותי רוח בין־הארץ ובין השמיים ותבא אותי ירושלימה במראות אלוהים, אל־פתח שער הפנימית הפונה צפונה, אשר־שם מושב, סמל הקנאה המקנה. ד והנה־שם--כבוד, אלוהי ישראל: כמראה, אשר ראיתי בבקעה. ה ויאמר אליי--בן־אדם, שא־נא עיניך דרך צפונה; ואשא עיניי, דרך צפונה, והנה מצפון לשער המזבח, סמל הקנאה הזה בביאה. ו ויאמר אליי--בן־אדם, הרואה אתה מה הם עושים; תועבות גדולות אשר בית־ישראל עושים פה, לרוחקה מעל מקדשי, ועוד תשוב תראה, תועבות גדולות. {פ}

ז ויבא אותי, אל־פתח החצר; ואראה, והנה חור־אחד בקיר. ח ויאמר אליי, בן־אדם חתור־נא בקיר; ואחתור בקיר, והנה פתח אחד. {ס}

ט ויאמר, אליי: בוא וראה את־התועבות הרעות, אשר הם עושים פה. י ואבוא, ואראה, והנה כל־תבנית רמש ובהמה שקץ, וכל־גילולי בית ישראל--מחוקה על־הקיר, סביב סביב. יא ושבעים איש מזקני בית־ישראל ויאזניהו בן־שפן עומד בתוכם, עומדים לפניהם, ואיש מקטרתו, בידו; ועתר ענן־הקטורת, עולה. יב ויאמר אליי, הראית בן־אדם, אשר זקני בית־ישראל עושים בחושך, איש בחדרי משכיתו: כי אומרים, אין יהוה רואה אותנו--עזב יהוה, את־הארץ. יג ויאמר, אליי: עוד תשוב תראה תועבות גדולות, אשר־המה עושים. יד ויבא אותי, אל־פתח שער בית־יהוה, אשר, אל־הצפונה; והנה־שם הנשים יושבות, מבכות את־התמוז. {ס}

טו ויאמר אליי, הראית בן־אדם; עוד תשוב תראה תועבות, גדולות מאלה. טז ויבא אותי, אל־חצר בית־יהוה הפנימית, והנה־פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח, כעשרים וחמישה איש; אחוריהם אל־היכל יהוה, ופניהם קדמה, והמה משתחוויתם קדמה, לשמש. יז ויאמר אליי, הראית בן־אדם--הנקל לבית יהודה, מעשות את־התועבות אשר עשו־פה: כי־מלאו את־הארץ חמס, וישובו להכעיסני, והנם שולחים את־הזמורה, אל־אפם. יח וגם־אני אעשה בחמה, לא־תחוס עיני ולא אחמול; וקראו באוזניי קול גדול, ולא אשמע אותם.