תנ"ך -
בראשית - הכול פרק ד
האזנה לפרק זה
א וְהָאָדָם, יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָה. ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת־אָחִיו אֶת־הָבֶל; וַיְהִי־הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל־בּוֹ. ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל־הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָאֲדָמָה. יא וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת־פִּיהָ, לָקַחַת אֶת־דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. יב כִּי תַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה, לֹא־תֹסֵף תֵּת־כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ. יג וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל־יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֺנִי, מִנְּשֹׂא. יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל־מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת־אֹתוֹ כָּל־מֹצְאוֹ. טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־נוֹד, קִדְמַת־עֵדֶן. יז וַיֵּדַע קַיִן אֶת־אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ. יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת־עִירָד, וְעִירָד, יָלַד אֶת־מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד אֶת־מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת־לָמֶךְ. יט וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת־יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. כא וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל־תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. כב וְצִלָּה גַם־הִוא, יָלְדָה אֶת־תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל־חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל־קַיִן, נַעֲמָה. כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי. כד כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם־קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת־אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם־הוּא יֻלַּד־בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה. {ס}