תנ"ך - יחזקאל - הכול פרק יט  
האזנה לפרק זה


יחזקאל פרק יט

א וְאַתָּה שָׂא קִינָה, אֶל-נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל.  ב וְאָמַרְתָּ, מָה אִמְּךָ לְבִיָּא, בֵּין אֲרָיוֹת, רָבָצָה; בְּתוֹךְ כְּפִרִים, רִבְּתָה גוּרֶיהָ.  ג וַתַּעַל אֶחָד מִגֻּרֶיהָ, כְּפִיר הָיָה; וַיִּלְמַד לִטְרָף-טֶרֶף, אָדָם אָכָל.  ד וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם, בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ; וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים, אֶל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ה וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה, אָבְדָה תִּקְוָתָהּ; וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ, כְּפִיר שָׂמָתְהוּ.  ו וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ-אֲרָיוֹת, כְּפִיר הָיָה; וַיִּלְמַד לִטְרָף-טֶרֶף, אָדָם אָכָל.  ז וַיֵּדַע, אַלְמְנוֹתָיו, וְעָרֵיהֶם, הֶחֱרִיב; וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.  ח וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב, מִמְּדִינוֹת; וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם, בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ.  ט וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים, וַיְבִאֻהוּ אֶל-מֶלֶךְ בָּבֶל; יְבִאֻהוּ, בַּמְּצֹדוֹת, לְמַעַן לֹא-יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד, אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל.  {פ}
י אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ, עַל-מַיִם שְׁתוּלָה; פֹּרִיָּה, וַעֲנֵפָה, הָיְתָה, מִמַּיִם רַבִּים.  יא וַיִּהְיוּ-לָהּ מַטּוֹת עֹז, אֶל-שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים, וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ, עַל-בֵּין עֲבֹתִים; וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ, בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו.  יב וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה, וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ; הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ, אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ.  יג וְעַתָּה, שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ, צִיָּה וְצָמָא.  יד וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ, פִּרְיָהּ אָכָלָה, וְלֹא-הָיָה בָהּ מַטֵּה-עֹז, שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל:  קִינָה הִיא, וַתְּהִי לְקִינָה.  {פ}


תנ"ך - יחזקאל - הכול פרק יט