תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ח
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי, וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי; וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם, יַד אֲדֹנָי יְהוִה.
ב וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה־אֵשׁ--מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, אֵשׁ; וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה, כְּמַרְאֵה־זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה.
ג וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד, וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי; וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין־הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, אֶל־פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה, אֲשֶׁר־שָׁם מוֹשַׁב, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה.
ד וְהִנֵּה־שָׁם--כְּבוֹד, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה.
ה וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן־אָדָם, שָׂא־נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה; וָאֶשָּׂא עֵינַי, דֶּרֶךְ צָפוֹנָה, וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה.
ו וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן־אָדָם, הֲרֹאֶה אַתָּה מהם מָה הֵם עֹשִׂים; תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר בֵּית־יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים פֹּה, לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי, וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה, תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת. {פ}
ז וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל־פֶּתַח הֶחָצֵר; וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה חֹר־אֶחָד בַּקִּיר.
ח וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם חֲתָר־נָא בַקִּיר; וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר, וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד. {ס}
ט וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֹּא וּרְאֵה אֶת־הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה.
י וָאָבוֹא, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה כָל־תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ, וְכָל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל--מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר, סָבִיב סָבִיב.
יא וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית־יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן־שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ, בְּיָדוֹ; וַעֲתַר עֲנַן־הַקְּטֹרֶת, עֹלֶה.
יב וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם, אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית־יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ: כִּי אֹמְרִים, אֵין יְהוָה רֹאֶה אֹתָנוּ--עָזַב יְהוָה, אֶת־הָאָרֶץ.
יג וַיֹּאמֶר, אֵלָי: עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת, אֲשֶׁר־הֵמָּה עֹשִׂים.
יד וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל־פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יְהוָה, אֲשֶׁר, אֶל־הַצָּפוֹנָה; וְהִנֵּה־שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת־הַתַּמּוּז. {ס}
טו וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם; עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת, גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה.
טז וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל־חֲצַר בֵּית־יְהוָה הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה־פֶתַח הֵיכַל יְהוָה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; אֲחֹרֵיהֶם אֶל־הֵיכַל יְהוָה, וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה, לַשָּׁמֶשׁ.
יז וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם--הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה, מֵעֲשׂוֹת אֶת־הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ־פֹה: כִּי־מָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָמָס, וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי, וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת־הַזְּמוֹרָה, אֶל־אַפָּם.
יח וְגַם־אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה, לֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל; וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם.