תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ה
האזנה לפרק זה
א וְאַתָּה בֶן-אָדָם קַח-לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל-רֹאשְׁךָ, וְעַל-זְקָנֶךָ; וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל, וְחִלַּקְתָּם.
ב שְׁלִשִׁית, בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּמְלֹאת, יְמֵי הַמָּצוֹר; וְלָקַחְתָּ אֶת-הַשְּׁלִשִׁית, תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
ג וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם, מְעַט בְּמִסְפָּר; וְצַרְתָּ אוֹתָם, בִּכְנָפֶיךָ.
ד וּמֵהֶם, עוֹד תִּקָּח, וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל-תּוֹךְ הָאֵשׁ, וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ: מִמֶּנּוּ תֵצֵא-אֵשׁ, אֶל-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}
ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ; וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֲרָצוֹת.
ו וַתֶּמֶר אֶת-מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה, מִן-הַגּוֹיִם, וְאֶת-חֻקּוֹתַי, מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ: כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא-הָלְכוּ בָהֶם. {ס}
ז לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן הֲמָנְכֶם מִן-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, לֹא עֲשִׂיתֶם.
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ, גַּם-אָנִי; וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.
ט וְעָשִׂיתִי בָךְ, אֵת אֲשֶׁר לֹא-עָשִׂיתִי, וְאֵת אֲשֶׁר-לֹא-אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ, עוֹד--יַעַן, כָּל-תּוֹעֲבֹתָיִךְ. {פ}
י לָכֵן, אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים, יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם; וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת-כָּל-שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל-רוּחַ. {ס}
יא לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-לֹא יַעַן אֶת-מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת, בְּכָל-שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל-תּוֹעֲבֹתָיִךְ; וְגַם-אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא-תָחוֹס עֵינִי, וְגַם-אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל.
יב שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ; וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל-רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
יג וְכָלָה אַפִּי, וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם--וְהִנֶּחָמְתִּי; וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי, בָּם.
יד וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, לְעֵינֵי, כָּל-עוֹבֵר.
טו וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, מוּסָר וּמְשַׁמָּה, לַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ: בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה, וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה--אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי.
טז בְּשַׁלְּחִי אֶת-חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר-אֲשַׁלַּח אוֹתָם, לְשַׁחֶתְכֶם--וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה-לָחֶם.
יז וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה, וְשִׁכְּלֻךְ, וְדֶבֶר וָדָם, יַעֲבָר-בָּךְ; וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ, אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}