תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ה
האזנה לפרק זה
א וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ, וְעַל־זְקָנֶךָ; וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל, וְחִלַּקְתָּם.
ב שְׁלִשִׁית, בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּמְלֹאת, יְמֵי הַמָּצוֹר; וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית, תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
ג וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם, מְעַט בְּמִסְפָּר; וְצַרְתָּ אוֹתָם, בִּכְנָפֶיךָ.
ד וּמֵהֶם, עוֹד תִּקָּח, וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ, וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ: מִמֶּנּוּ תֵצֵא־אֵשׁ, אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}
ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ; וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֲרָצוֹת.
ו וַתֶּמֶר אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה, מִן־הַגּוֹיִם, וְאֶת־חֻקּוֹתַי, מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ: כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם. {ס}
ז לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן הֲמָנְכֶם מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם, וְאֶת־מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, לֹא עֲשִׂיתֶם.
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ, גַּם־אָנִי; וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.
ט וְעָשִׂיתִי בָךְ, אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי, וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ, עוֹד--יַעַן, כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ. {פ}
י לָכֵן, אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים, יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם; וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל־רוּחַ. {ס}
יא לָכֵן חַי־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־לֹא יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת, בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ; וְגַם־אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי, וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל.
יב שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ; וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
יג וְכָלָה אַפִּי, וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם--וְהִנֶּחָמְתִּי; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי, בָּם.
יד וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, לְעֵינֵי, כָּל־עוֹבֵר.
טו וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, מוּסָר וּמְשַׁמָּה, לַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ: בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה, וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה--אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי.
טז בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אוֹתָם, לְשַׁחֶתְכֶם--וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה־לָחֶם.
יז וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה, וְשִׁכְּלֻךְ, וְדֶבֶר וָדָם, יַעֲבָר־בָּךְ; וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ, אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}