תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן־אָדָם עֲמֹד עַל־רַגְלֶיךָ, וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ.
ב וַתָּבֹא בִי רוּחַ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי, וַתַּעֲמִדֵנִי, עַל־רַגְלָי; וָאֶשְׁמַע, אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי. {פ}
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֶל־גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים, אֲשֶׁר מָרְדוּ־בִי: הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי, עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
ד וְהַבָּנִים, קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי־לֵב--אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ, אֲלֵיהֶם; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה.
ה וְהֵמָּה אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה--וְיָדְעוּ, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם. {פ}
ו וְאַתָּה בֶן־אָדָם אַל־תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ, וְאֶל־עַקְרַבִּים, אַתָּה יוֹשֵׁב: מִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל־תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.
ז וְדִבַּרְתָּ אֶת־דְּבָרַי אֲלֵיהֶם, אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ: כִּי מְרִי, הֵמָּה. {פ}
ח וְאַתָּה בֶן־אָדָם, שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ--אַל־תְּהִי־מֶרִי, כְּבֵית הַמֶּרִי: פְּצֵה פִיךָ--וֶאֱכֹל, אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ.
ט וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה אֵלָי; וְהִנֵּה־בוֹ, מְגִלַּת־סֵפֶר.
י וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר; וְכָתוּב אֵלֶיהָ, קִנִים וָהֶגֶה וָהִי. {ס}