תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק נ

א ונפל יוסף, על אפי אבוהי; ובכא עלוהי, ונשיק ליה. ב ופקיד יוסף ית עבדוהי ית אסוותא, למחנט ית אבוהי; וחנטו אסוותא, ית ישראל. ג ושלימו ליה ארבעין יומין, ארי כין שלמין יומי חניטיא; ובכו יתיה מצראי, שבעין יומין. ד ועברו, יומי בכיתיה, ומליל יוסף, עם בית פרעה למימר: אם כען אשכחית רחמין, בעיניכון--מלילו כען, קודם פרעה למימר. ה אבא קיים עליי למימר, האנא מאית--בקברי דאתקינית לי בארעא דכנען, תמן תקברינני; וכען, אסק כען ואקבר ית אבא--ואתוב. ו ואמר, פרעה: סק וקבר ית אבוך, כמא דקיים עלך. ז וסליק יוסף, למקבר ית אבוהי; וסליקו עימיה כל עבדי פרעה, סבי ביתיה, וכול, סבי ארעא דמצריים. ח וכול בית יוסף, ואחוהי ובית אבוהי: לחוד, טפלהון וענהון ותוריהון--שבקו, בארעא דגושן. ט וסליק עימיה, אף רתיכין אף פרשין; והות משריתא, סגיאה לחדא. י ואתו עד בית אידרי דאטד, דבעברא דירדנא, וספדו תמן, מספיד רב ותקיף לחדא; ועבד לאבוהי אבלא, שבעא יומין. יא וחזא יתיב ארע כנענאה ית אבלא, בבית אידרי דאטד, ואמרו, אבל תקיף דין למצראי; על כין קרא שמה, אביל מצריים--דבעברא דירדנא. יב ועבדו בנוהי, ליה--כין, כמא דפקידינון. יג ונטלו יתיה בנוהי, לארעא דכנען, וקברו יתיה, במערת חקל כפילתא: דזבן אברהם ית חקלא לאחסנת קבורא, מן עפרון חיתאה--על אפי ממרא. יד ותב יוסף למצריים הוא ואחוהי, וכל דסליקו עימיה למקבר ית אבוהי, בתר, דקבר ית אבוהי. טו וחזו אחי יוסף, ארי מית אבוהון, ואמרו, דלמא ייטר לנא דבבו יוסף; ואתבא יתיב, לנא, ית כל בשתא, דגמלנא יתיה. טז ופקידו, לוות יוסף למימר: אבוך פקיד, קודם מותיה למימר. יז כדין תימרון ליוסף, בבעו שבוק כען לחובי אחך ולחטאיהון ארי בשתא גמלוך, וכען שבוק כען, לחובי עבדי אלהא דאבוך; ובכא יוסף, במללותהון עימיה. יח ואזלו, אף אחוהי, ונפלו, קודמוהי; ואמרו, הא אנחנא לך לעבדין. יט ואמר להון יוסף, לא תדחלון: ארי דחלא דה', אנא. כ ואתון, חשבתון עליי בישא; מן קודם ה', אתחשיבת לטבא, בדיל למעבד כיומא הדין, לקיימא עם סגי. כא וכען, לא תדחלון--אנא אזון יתכון, וית טפלכון; ונחים יתהון, ומליל תנחומין על ליבהון. כב ויתיב יוסף במצריים, הוא ובית אבוהי; וחיא יוסף, מאה ועסר שנין. כג וחזא יוסף לאפריים, בנין תליתאין; אף, בני מכיר בר מנשה--אתיילידו, ורבי יוסף. כד ואמר יוסף לאחוהי, אנא מאית; וה' מדכר דכיר יתכון, ויסיק יתכון מן ארעא הדא, לארעא, דקיים לאברהם ליצחק וליעקוב. כה ואומי יוסף, ית בני ישראל למימר: מדכר דכיר ה' יתכון, ותסקון ית גרמיי מכא. כו ומית יוסף, בר מאה ועסר שנין; וחנטו יתיה, ושמוהי בארונא במצריים. {ש}