תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כה

א ואוסיף אברהם ונסיב איתתא, ושמה קטורה. ב וילידת ליה, ית זמרן וית יוקשן, וית מדן, וית מדיין--וית ישבק, וית שוח. ג ויוקשן אוליד, ית שבא וית דדן; ובני דדן, הוו למשריין ולשכונין ולנגוון. ד ובני מדיין, עיפה ועפר וחנוך, ואבידע, ואלדעה; כל אילין, בני קטורה. ה ויהב אברהם ית כל דליה, ליצחק. ו ולבני לחינתא דלאברהם, יהב אברהם מתנן; ושלחינון מעל יצחק בריה, בעוד דהוא קיים, קידומא, לארע מדנחא. ז ואילין, יומי שני חיי אברהם--דחיא: מאה ושבעין וחמיש, שנין. ח ואתנגיד ומית אברהם בסיבו טבא, סיב וסבע; ואתכניש, לעמיה. ט וקברו יתיה יצחק וישמעאל, בנוהי, במערת, כפילתא: בחקל עפרון בר צוחר, חיתאה--דעל אפי ממרא. י חקלא דזבן אברהם, מן בני חיתאה--תמן אתקבר אברהם, ושרה איתתיה. יא והוה, בתר דמית אברהם, ובריך ה', ית יצחק בריה; ויתיב יצחק, עם בירא דמלאך קיימא איתחזי עלה. {פ}

יב ואילין תולדת ישמעאל, בר אברהם: דילידת הגר מצריתא, אמתה דשרה--לאברהם. יג ואילין, שמהת בני ישמעאל, בשמהתהון, לתולדתהון: בוכריה דישמעאל נביות, וקדר ואדבאל ומבשם. יד ומשמע ודומה, ומשא. טו חדד ותימא, יטור נפיש וקדמה. טז אילין אינון בני ישמעאל, ואילין שמהתהון, בפצחיהון, ובכרכיהון--תרי עסר רברבין, לאומיהון. יז ואילין, שני חיי ישמעאל--מאה ותלתין ושבע, שנין; ואתנגיד ומית, ואתכניש לעמיה. יח ושרו מחווילה עד חגרא, דעל אפי מצריים, מטי, לאתור; על אפי כל אחוהי, שרא. {פ}

יט ואילין תולדת יצחק, בר אברהם: אברהם, אוליד ית יצחק. כ והוה יצחק, בר ארבעין שנין, כד נסיב ית רבקה בת בתואל ארמאה, מפדן ארם--אחתיה דלבן ארמאה, ליה לאיתו. כא וצלי יצחק קודם ה' לוקביל איתתיה, ארי עקרא היא; וקביל צלותיה ה', ועדיאת רבקה איתתיה. כב ודחקין בניא, במעהא, ואמרת אם כין, למא דנן אנא; ואזלת, למתבע אולפן מן קודם ה'. כג ואמר ה' לה, תרין עממין במעכי, ותרתין מלכוון, ממעכי יתפרשן; ומלכו ממלכו תיתקף, ורבא ישתעבד לזעירא. כד ושלימו יומהא, למילד; והא תיומין, במעהא. כה ונפק קדמאה סמוק, כוליה כגלים דסער; וקרו שמיה, עשיו. כו ובתר כין נפק אחוהי, וידיה אחידא בעקבא דעשיו, וקרא שמיה, יעקוב; ויצחק בר שיתין שנין, כד ילידת יתהון. כז ורביאו, עולימיא, והוה עשיו גבר נחש ירכן, גבר נפיק חקל; ויעקוב גבר שלים, משמיש בית אולפנא. כח ורחים יצחק ית עשיו, ארי מצידיה הוה אכיל; ורבקה, רחימת ית יעקוב. כט ובשיל יעקוב, תבשילא; ועאל עשיו מן חקלא, והוא משלהי. ל ואמר עשיו ליעקוב, אטעימני כען מן סימוקא סמקא הדין--ארי משלהי, אנא; על כין קרא שמיה, אדום. לא ואמר, יעקוב: זבין כיום דלהין ית בכירותך, לי. לב ואמר עשיו, הא אנא אזיל לממת; ולמא דנן לי, בכירותא. לג ואמר יעקוב, קיים לי כיום דלהין, וקיים, ליה; וזבין ית בכירותיה, ליעקוב. לד ויעקוב יהב לעשיו, לחים ותבשיל דטלופחין, ואכל ושתי, וקם ואזל; ושט עשיו, ית בכירותא. {פ}