תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כב

א והוה, בתר פתגמיא האילין, וה', נסי ית אברהם; ואמר ליה, אברהם ואמר האנא. ב ואמר דבר כען ית ברך ית יחידך דרחימתא, ית יצחק, ואיזיל לך, לארע פולחנא; ואסיקהי קודמיי תמן, לעלתא, על חד מן טוריא, דאימר לך. ג ואקדים אברהם בצפרא, וזריז ית חמריה, ודבר ית תרין עולימוהי עימיה, וית יצחק בריה; וצלח, אעי לעלתא, וקם ואזל, לאתרא דאמר ליה ה'. ד ביומא תליתאה, וזקף אברהם ית עינוהי וחזא ית אתרא--מרחיק. ה ואמר אברהם לעולימוהי, אוריכו לכון הכא עם חמרא, ואנא ועולימא, נתמטי עד כא; ונסגוד, ונתוב לוותכון. ו ונסיב אברהם ית אעי דעלתא, ושווי על יצחק בריה, ונסיב בידיה, ית אישתא וית סכינא; ואזלו תרוויהון, כחדא. ז ואמר יצחק לאברהם אבוהי, ואמר אבא, ואמר, האנא ברי; ואמר, הא אישתא ואעיא, ואן אימרא, לעלתא. ח ואמר, אברהם, קודם ה' גלי אימרא לעלתא, ברי; ואזלו תרוויהון, כחדא. ט ואתו, לאתרא דאמר ליה ה', ובנא תמן אברהם ית מדבחא, וסדר ית אעיא; ועקד, ית יצחק בריה, ושווי יתיה על מדבחא, עיל מן אעיא. י ואושיט אברהם ית ידיה, ונסיב ית סכינא, למיכס, ית בריה. יא וקרא ליה מלאכא דה', מן שמיא, ואמר, אברהם אברהם; ואמר, האנא. יב ואמר, לא תושיט ידך בעולימא, ולא תעביד ליה, מידעם: ארי כען ידענא, ארי דחלא דה' את, ולא מנעתא ית ברך ית יחידך, מיני. יג וזקף אברהם ית עינוהי, בתר אילין, וחזא והא דכרא, אחיד באילנא בקרנוהי; ואזל אברהם ונסיב ית דכרא, ואסקיה לעלתא חלף בריה. יד ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא, אמר קודם ה' הכא יהון פלחין דריא, בכין יתאמר ביומא הדין, בטורא הדין אברהם קודם ה' פלח. טו וקרא מלאכא דה', לאברהם, תניינות, מן שמיא. טז ואמר, במימרי קיימית אמר ה': ארי, חלף דעבדתא ית פתגמא הדין, ולא מנעתא, ית ברך ית יחידך. יז ארי ברכא אברכינך, ואסגאה אסגי ית בנך ככוכבי שמיא, וכחלא, דעל כיף ימא; ויירתון בנך, ית קרווי סנאיהון. יח ויתברכון בדיל בנך, כול עממי ארעא, חלף, דקבילתא למימרי. יט ותב אברהם לוות עולימוהי, וקמו ואזלו כחדא לבאר שבע; ויתיב אברהם, בבאר שבע. {פ}

כ והוה, בתר פתגמיא האילין, ואתחווא לאברהם, למימר: הא ילידת מלכה אף היא, בנין--לנחור אחוך. כא ית עוץ בוכריה, וית בוז אחוהי, וית קמואל, אבוהי דארם. כב וית כשד וית חזו, וית פלדש וית ידלף, וית, בתואל. כג ובתואל, אוליד ית רבקה; תמניא אילין ילידת מלכה, לנחור אחוהי דאברהם. כד ולחינתיה, ושמה ראומה; וילידת אף היא ית טבח וית גחם, וית תחש וית מעכה. {פ}