תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מט

א וקרא יעקוב, לבנוהי; ואמר, אתכנשו ואחווי לכון, ית דיערע יתכון, בסוף יומיא. ב אתכנשו ושמעו, בני יעקוב; וקבילו אולפן, מן ישראל אבוכון. ג ראובן בוכרי את, חילי וריש תוקפי--לך הוה חזי למיסב תלתא חולקין, בכירותא כהונתא ומלכותא. ד על דאזלת לוקביל אפך הא כמיא ברם לא אהניתא חולק יתיר לא תיסב, ארי סליקתא בית משכבי אבוך; בכין אחילתא, לשיוויי ברי סליקתא. {פ}

ה שמעון ולוי, אחין--גוברין גיברין בארע תותבותהון, עבדו גבורא. ו ברזהון לא הות נפשי, באתכנושיהון למהך לא נחתית מן יקרי: ארי ברוגזהון קטלו קטול, וברעותהון תרעו שור סנאה. ז ליט רוגזהון ארי תקיף, וחימתהון ארי קשיא; אפלגינון ביעקוב, ואבדרינון בישראל. {פ}

ח יהודה את אודיתא ולא בהיתתא, בך יודון אחך--ידך, תיתקף על בעלי דבבך; ייתברון סנאך יהון מחזרי קדל קודמך, יהון מקדמין למשאל בשלמך בני אבוך. ט שלטון יהי בשירויא ובסופא יתרבא מלכא מדבית יהודה, ארי מדין קטלא ברי נפשך סליקתא; ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא, ולית מלכו דתזעזעיניה. י לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, וספרא מבני בנוהי עד עלמא, עד דייתי משיחא דדיליה היא מלכותא, וליה ישתמעון עממיא. יא יסחר ישראל לקרתיה עמא יבנון היכליה, יהון צדיקיא סחור סחור ליה ועבדי אורייתא באולפן עימיה; יהי ארגוון טב לבושיה, וכסותיה מילא מילא צבע זהורי וצבענין. יב יסמקון טורוהי בכרמוהי, יטופון נעווהי בחמר; יחוורן בקעתיה בעבור, ובעדרי עניה. {פ}

יג זבולון, על ספר יממיא ישרי; והוא יכביש מחוזין בספינן וטוב ימא ייכול, ותחומיה יהי מטי עד צידון. {פ}

יד יששכר, עתיר בנכסין--אחסנתיה, בין תחומיא. טו וחזא חולקא ארי טב, וית ארעא ארי מעבדא פירין; ויכביש מחוזי עממיא וישיצי ית דייריהון, ודישתארון בהון יהון ליה פלחין ומסקי מיסין. {ס}

טז מדבית דן יתבחר ויקום גוברא, ביומוהי יתפריק עמיה ובשנוהי ינוחון--כחדא, שבטיא דישראל. יז יהי גוברא דיתבחר ויקום מדבית דן אימתיה תתרמי על עממיא ומחתיה תיתקף בפלשתאי, כחיווי חורמן ישרי על אורחא וכפתנא יכמון על שבילא--יקטיל גיברי משריית פלשתאי פרשין עם רגלאין, יעקר סוסוון ורתיכין, וימגר רכביהון, לאחרא. יח לפורקנך, סברית ה'. {ס}

יט דבית גד, משריית מזיינין; כד יעברון ית ירדנא קודם אחיהון לקרבא, ובנכסין סגיאין יתובון לארעהון. {ס}

כ דאשר, טבא ארעיה; והיא מרביא, תפנוקי מלכין. {ס}

כא נפתלי, בארע טבא יתרמי עדביה--ואחסנתיה תהי מעבדא פירין, יהון מודן ומברכין עליהון. {ס}

כב ברי דיסגי יוסף, ברי דיתברך כגופן דנציב על עינא דמיא; תרין שבטין ייפקון מבנוהי, יקבלון חולקא ואחסנתא. כג ואתמררו עימיה, ונקמוהי; ואעיקו ליה, גוברין גיברין בעלי פלגותיה. כד ותבת בהון נבייותיה על דקיים אורייתא בסתרא ושווי תוקפא רוחצניה, בכין אתרמא דהב על דרעוהי אחסין מלכותא ותקיף; דא הות ליה מן קודם אל תקיפא דיעקוב, דבמימריה זן אבהן ובנין זרעא דישראל. כה מימר אלהא דאבוך יהי בסעדך, וית שדיי ויברכינך, ברכן דנחתן מטלא דשמיא מלעילא, ברכן דנגדן ממעמקי ארעא מלרע; ברכתא דאבוך, ודאימך. כו ברכתא דאבוך, ייתוספן לך על ברכתא דלי בריכו אבהתיי, דחמידו להון, רברביא דמן עלמא; יהויין כל אילין לרישא דיוסף, גוברא פרישא דאחוהי. {פ}

כז בנימין בארעיה תשרי שכינתא ובאחסנתיה יתבני מקדשא, בצפרא ובפניא יהון מקרבין כהניא קורבנא; ולעידן רמשא, יהון מפלגין מותר חולקהון משאר קודשיא. כח כל אילין שבטיא דישראל, תרי עסר; ודא דמליל להון אבוהון, ובריך יתהון--גבר כברכתיה, בריך יתהון. כט ופקיד יתהון, ואמר להון אנא מתכניש לעמי--קברו יתי, לוות אבהתיי: במערתא--דבחקל, עפרון חיתאה. ל במערתא דבחקל כפילתא, דעל אפי ממרא--בארעא דכנען: דזבן אברהם ית חקלא, מן עפרון חיתאה--לאחסנת קבורא. לא תמן קברו ית אברהם, וית שרה איתתיה, תמן קברו ית יצחק, וית רבקה איתתיה; ותמן קברית, ית לאה. לב זביני חקלא ומערתא דביה, מן בני חיתאה. לג ושיצי יעקוב לפקדא ית בנוהי, וכנש רגלוהי לערסא; ואתנגיד, ואתכניש לעמיה.