תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ב

א ואשתכללו שמיא וארעא, וכל חיליהון. ב ושיצי ה' ביומא שביעאה, עבידתיה דעבד; ונח ביומא שביעאה, מכל עבידתיה דעבד. ג ובריך ה' ית יומא שביעאה, וקדיש יתיה: ארי ביה נח מכל עבידתיה, דברא ה' למעבד. {פ}

ד אילין תולדת שמיא וארעא, כד אתבריאו: ביומא, דעבד ה' אלוהים--ארעא ושמיא. ה וכול אילני חקלא, עד לא הוו בארעא, וכל עסבא דחקלא, עד לא צמח: ארי לא אחית ה' אלוהים מטרא, על ארעא, ואנש לית, למפלח ית אדמתא. ו ועננא, הוה סליק מן ארעא, ומשקי, ית כל אפי אדמתא. ז וברא ה' אלוהים ית אדם, עפרא מן ארעא, ונפח באפוהי, נשמתא דחיי; והות באדם, לרוח ממללא. ח ונצב ה' אלוהים, גינתא בעדן--מלקדמין; ואשרי תמן, ית אדם דברא. ט ואצמח ה' אלוהים, מן ארעא, כל אילן דמרגג למחזי, וטב למיכל--ואילן חייא, במציעות גינתא, ואילן, דאכלי פירוהי חכמין בין טב לביש. י ונהרא הוה נפיק מעדן, לאשקאה ית גינתא; ומתמן, מתפרש, והוי, לארבעא רישי נהרין. יא שום חד, פישון--הוא דמקיף, ית כל ארע חווילה, דתמן, דהבא. יב ודהבא דארעא ההיא, טב; תמן בדולחא, ואבני בורלא. יג ושום נהרא תניינא, גיחון--הוא דמקיף, ית כל ארע כוש. יד ושום נהרא תליתאה דגלת, הוא דמהליך למדנחא דאתור; ונהרא רביעאה, הוא פרת. טו ודבר ה' אלוהים, ית אדם; ואשרייה בגינתא דעדן, למפלחה ולמיטרה. טז ופקיד ה' אלוהים, על אדם למימר: מכול אילן גינתא, מיכל תיכול. יז ומאילן, דאכלי פירוהי חכמין בין טב לביש--לא תיכול, מיניה: ארי, ביומא דתיכול מיניה--ממת תמות. יח ואמר ה' אלוהים, לא תקין דיהי אדם בלחודוהי; אעביד ליה סמך, כקבליה. יט וברא ה' אלוהים מן ארעא, כל חית ברא וית כל עופא דשמיא, ואייתי לוות אדם, למחזי מא יקרי ליה; וכול דהוה קרי ליה אדם נפשא חיתא, הוא שמיה. כ וקרא אדם שמהן, לכל בעירא ולעופא דשמיא, ולכול, חית ברא; ולאדם, לא אשכח סמך כקבליה. כא ורמא ה' אלוהים שינתא על אדם, ודמוך; ונסיב, חדא מעלעוהי, ומלי בסרא, תחותה. כב ובנא ה' אלוהים ית עלעא דנסיב מן אדם, לאיתתא; ואייתיה, לוות אדם. כג ואמר, אדם, הדא זמנא גרמא מגרמיי, ובסרא מבסרי; לדא יתקרי איתתא, ארי מבעלה נסיבא דא. כד על כין, ישבוק גבר, בית משכבי אבוהי, ואימיה; וידבוק באיתתיה, ויהון לבסרא חד. כה והוו תרוויהון ערטילאין, אדם ואיתתיה; ולא, מתכלמין.