תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מו

א ונטל ישראל וכל דליה, ואתא לבאר שבע; ודבח דבחין, לאלהא דאבוהי יצחק. ב ואמר ה' לישראל בחזווא דליליא, ואמר יעקוב יעקוב; ואמר, האנא. ג ואמר, אנא אל אלהא דאבוך; לא תדחל מלמיחת למצריים, ארי לעם סגי אשווינך תמן. ד אנא, איחות עימך למצריים, ואנא, אסקינך אף אסקא; ויוסף, ישווי ידוהי על עינך. ה וקם יעקוב, מבאר שבע; ונטלו בני ישראל ית יעקוב אבוהון, וית טפלהון וית נשיהון, בעגלתא, דשלח פרעה למיטל יתיה. ו ודברו ית גיתיהון, וית קניינהון דקנו בארעא דכנען, ואתו, למצריים: יעקוב, וכל בנוהי עימיה. ז בנוהי ובני בנוהי, עימיה, בנתיה ובנת בנוהי, וכל בנוהי--אייתי עימיה, למצריים. {ס}

ח ואילין שמהת בני ישראל דעאלו למצריים, יעקוב ובנוהי: בוכריה דיעקוב, ראובן. ט ובני, ראובן--חנוך ופלוא, וחצרון וכרמי. י ובני שמעון, ימואל וימין ואוהד--ויכין וצוחר; ושאול, בר כנעניתא. יא ובני, לוי--גרשון, קהת ומררי. יב ובני יהודה, ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח; ומית ער ואונן בארעא דכנען, והוו בני פרץ חצרון וחמול. יג ובני, יששכר--תולע ופווה, ויוב ושמרון. יד ובני, זבולון--סרד ואילון, ויחלאל. טו אילין בני לאה, דילידת ליעקוב בפדן ארם, וית, דינה ברתיה: כל נפש בנוהי ובנתיה, תלתין ותלת. טז ובני גד, צפיון וחגי שוני ואצבון, ערי וארודי, ואראלי. יז ובני אשר, ימנה וישווה וישווי ובריעה--ושרח אחתהון; ובני בריעה, חבר ומלכיאל. יח אילין בני זלפה, דיהב לבן ללאה ברתיה; וילידת ית אילין ליעקוב, שית עסרי נפשן. יט בני רחל איתת יעקוב, יוסף ובנימין. כ ואתייליד ליוסף, בארעא דמצריים, דילידת ליה אסנת, בת פוטי פרע רבא דאון--ית מנשה, וית אפריים. כא ובני בנימין, בלע ובכר ואשבל, גרא ונעמן, אחי וראש; מופים וחופים, וארד. כב אילין בני רחל, דאתיילידו ליעקוב--כל נפשתא, ארבע עסרי. כג ובני דן, חושים. כד ובני, נפתלי--יחצאל וגוני, ויצר ושילם. כה אילין בני בלהה, דיהב לבן לרחל ברתיה; וילידת ית אילין ליעקוב, כל נפשתא שבע. כו כל נפשתא דעלא עם יעקוב למצריים, נפקי ירכיה, בר, מנשי בני יעקוב--כל נפשתא, שיתין ושית. כז ובני יוסף דאתיילידו ליה במצריים, נפשתא תרתין: כל נפשתא לבית יעקוב דעלא למצריים, שבעין. {ס}

כח וית יהודה שלח קודמוהי, לוות יוסף, לפנאה קודמוהי, לגושן; ואתו, לארעא דגושן. כט וטקיס יוסף רתיכוהי, וסליק לקדמות ישראל אבוהי לגושן; ואיתחזי ליה, ונפל על צווריה, ובכא על צווריה, עוד. ל ואמר ישראל ליוסף, אילו אנא מאית זמנא הדא מנחם אנא, בתר דחזיתינון לאפך, ארי עד כען קיים את. לא ואמר יוסף לאחוהי ולבית אבוהי, אסק ואחווי לפרעה; ואימר ליה, אחיי ובית אבא דבארעא דכנען אתו לוותי. לב וגובריא רען ענא, ארי גוברי מרי גיתי הוו; וענהון ותוריהון וכל דילהון, איתיאו. לג ויהי, ארי יקרי לכון פרעה; ויימר, מא עובדיכון. לד ותימרון, גוברי מרי גיתי הוו עבדך מזעורנא ועד כען--אף אנחנא, אף אבהתנא: בדיל, דתיתבון בארעא דגושן, ארי מרחקין מצראי, כל רעי ענא.