תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק לה

א ואמר ה' ליעקוב, קום סק לבית אל ותיב תמן; ועביד תמן מדבח--לאל דאתגלי לך, במערקך מן קודם עשיו אחוך. ב ואמר יעקוב לאנש ביתיה, ולכל דעימיה: אעדו ית טעוות עממיא, דביניכון, ואידכו, ושנו כסותכון. ג ונקום וניסק, לבית אל; ואעביד תמן מדבח, לאל דקביל צלותי ביומא דעקתי, והוה מימריה בסעדי, באורחא דאזלית. ד ויהבו ליעקוב, ית כל טעוות עממיא דבידהון, וית קדשיא, דבאודניהון; וטמר יתהון יעקוב, תחות בוטמא דעם שכם. ה ונטלו; והות דחלא מן קודם ה', על עממיא דבקרווי סחרניהון, ולא רדפו, בתר בני יעקוב. ו ואתא יעקוב ללוז, דבארעא דכנען--היא, בית אל: הוא, וכל עמא דעימיה. ז ובנא תמן, מדבחא, וקרא לאתרא, אל בית אל: ארי תמן, אתגלי ליה ה', במערקיה, מן קודם אחוהי. ח ומיתת דבורה מינקתה דרבקה, ואתקברת מלרע לבית אל בשיפולי מישרא; וקרא שמיה, מישר בכיתא. {פ}

ט ואתגלי ה' ליעקוב עוד, במיתוהי מפדן ארם; ובריך, יתיה. י ואמר ליה ה', שמך יעקוב: לא יתקרי שמך עוד יעקוב, אלהין ישראל יהי שמך, וקרא ית שמיה, ישראל. יא ואמר ליה ה' אנא אל שדיי, פוש וסגי--עם וכנשת שבטין, יהון מינך; ומלכין דשלטין בעממיא, מינך ייפקון. יב וית ארעא, דיהבית לאברהם וליצחק--לך אתנינה; ולבנך בתרך, אתין ית ארעא. יג ואסתלק מעילווהי, יקרא דה', באתרא, דמליל עימיה. יד ואקים יעקוב קמתא, באתרא דמליל עימיה--קמת אבנא; ונסיך עלה נסכין, ואריק עלה משחא. טו וקרא יעקוב ית שמיה דאתרא, דמליל עימיה תמן ה'--בית אל. טז ונטלו מבית אל, והוה עוד כרוב ארעא למיעל לאפרת; וילידת רחל, וקשיאת במילדה. יז והוה בקשיותה, במילדה; ואמרת לה חיתא לא תדחלין, ארי אף דין ליך בר. יח והוה במיפק נפשה, ארי מייתא, וקרת שמיה, בר דוויי; ואבוהי, קרא ליה בנימין. יט ומיתת, רחל; ואתקברת באורח אפרת, היא בית לחם. כ ואקים יעקוב קמתא, על קבורתה--היא קמת קבורתא דרחל, עד יומא דין. כא ונטל, ישראל; ופרסיה למשכניה, מהלאה למגדלא דעדר. כב והוה, כד שרא ישראל בארעא ההיא, ואזל ראובן ושכיב ית בלהה לחינתא דאבוהי, ושמע ישראל; {פ}

והוו בני יעקוב, תרי עסר. כג בני לאה, בוכריה דיעקוב ראובן; ושמעון ולוי ויהודה, ויששכר וזבולון. כד בני רחל, יוסף ובנימין. כה ובני בלהה אמתה דרחל, דן ונפתלי. כו ובני זלפה אמתה דלאה, גד ואשר; אילין בני יעקוב, דאתיילידו ליה בפדן ארם. כז ואתא יעקוב לוות יצחק אבוהי, לממרא קרית ארבע--היא חברון, דדר תמן אברהם ויצחק. כח והוו, יומי יצחק--מאה ותמנן, שנין. כט ואתנגיד יצחק ומית ואתכניש לעמיה, סיב וסבע יומין; וקברו יתיה, עשיו ויעקוב בנוהי. {פ}