תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ח

א ודכיר ה', ית נוח, וית כל חיתא וית כל בעירא, דעימיה בתיבתא; ואעבר ה' רוחא על ארעא, ונחו מיא. ב ואסתכרו מבועי תהומא, וכווי דשמיא; ואתכלי מטרא, מן שמיא. ג ותבו מיא מעל ארעא, אזלין ותייבין; וחסרו מיא--מסוף, מאה וחמשין יומין. ד ונחת תיבתא בירחא שביעאה, בשבעת עסרא יומא לירחא, על, טורי קרדו. ה ומיא, הוו אזלין וחסרין, עד, ירחא עסיראה; בעסיראה בחד לירחא, איתחזיאו רישי טוריא. ו והוה, מסוף ארבעין יומין; ופתח נוח, ית כוות תיבתא דעבד. ז ושלח, ית עורבא; ונפק מיפק ותאיב, עד דיבישו מיא מעל ארעא. ח ושלח ית יונה, מלוותיה--למחזי אם קלו מיא, מעל אפי ארעא. ט ולא אשכחת יונה מנח לפרסת רגלה, ותבת לוותיה לתיבתא--ארי מיא, על אפי כל ארעא; ואושיט ידיה ונסבה, ואעיל יתה לוותיה לתיבתא. י ואוריך עוד, שבעא יומין אוחרנין; ואוסיף שלח ית יונה, מן תיבתא. יא ואתת לוותיה יונה לעידן רמשא, והא טרף זיתא תביר מחת בפומה; וידע נוח, ארי קלו מיא מעל ארעא. יב ואוריך עוד, שבעא יומין אוחרנין; ושלח, ית יונה, ולא אוסיפת למתב לוותיה, עוד. יג והוה בשית מאה וחדא שנין, בקדמאה בחד לירחא, נגובו מיא, מעל ארעא; ואעדי נוח, ית חופאה דתיבתא, וחזא, והא נגובו אפי ארעא. יד ובירחא, תניינא, בעסרין ושבעא יומא, לירחא--יבישת, ארעא. {ס}

טו ומליל ה', עם נוח למימר. טז פוק, מן תיבתא--את, ואיתתך ובנך ונשי בנך עימך. יז כל חיתא דעימך מכל בסרא, בעופא ובבעירא ובכל רחשא דרחיש על ארעא--אפיק עימך; ויתיילדון בארעא, וייפשון ויסגון על ארעא. יח ונפק נוח; ובנוהי ואיתתיה ונשי בנוהי, עימיה. יט כל חיתא, כל רחשא וכל עופא, כול, דרחיש על ארעא--לזרעייתהון, נפקו מן תיבתא. כ ובנא נוח מדבחא, קודם ה'; ונסיב מכול בעירא דכיא, ומכול עופא דכי, ואסיק עלוון, על מדבחא. כא וקביל ה' ברעווא, ית קורבניה, ואמר ה' במימריה לא אוסיף למלט עוד ית ארעא בדיל חובי אנשא, ארי יצרא ליבא דאנשא ביש מזעוריה; ולא אוסיף עוד לממחי ית כל דחי, כמא דעבדית. כב עוד, כל יומי ארעא: זרועא וחצדא וקורא וחומא וקיטא וסתווא, ויימם ולילי--לא יבטלון.