תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק לג

א וזקף יעקוב עינוהי, וחזא והא עשיו אתי, ועימיה, ארבע מאה גוברא; ופליג ית בניא, על לאה ועל רחל, ועל, תרתין לחינתא. ב ושווי ית לחינתא וית בניהון, קדמותא; וית לאה ובנהא בתראין, וית רחל וית יוסף בתראין. ג והוא, עבר קודמיהון; וסגיד על ארעא שבע זמנין, עד מקרביה לוות אחוהי. ד ורהט עשיו לקדמותיה וגפפיה, ונפל על צווריה ונשקיה; ובכו. ה וזקף ית עינוהי, וחזא ית נשיא וית בניא, ואמר, מאן אילין לך; ואמר--בניא, דחן ה' ית עבדך. ו וקריבא לחינתא אינין ובניהון, וסגידא. ז וקריבת אף לאה ובנהא, וסגידו; ובתר כין, קריב יוסף ורחל--וסגידו. ח ואמר, מא לך כל משריתא הדא דערעית; ואמר, לאשכחא רחמין בעיני ריבוני. ט ואמר עשיו, אית לי סגי; אחי, אצלח בדילך. י ואמר יעקוב, בבעו אם כען אשכחית רחמין בעינך, ותקביל תקרובתי, מן ידי: ארי על כין חזיתינון לאפך, כחיזו אפי רברביא--ואתרעית לי. יא קביל כען ית תקרובתי דאיתיתיאת לך, ארי רחים עליי ה' וארי אית לי כולא; ואתקיף ביה, וקביל. יב ואמר, ניטול ונהך; ואהך, לקבלך. יג ואמר ליה, ריבוני ידע ארי ינקיא רכיכין, וענא ותורי, מינקתא עליי; אם אדחוקינון יומא חד, וימותון כל ענא. יד יעבר כען ריבוני, קודם עבדיה; ואנא אדבר בנייח, לרגל עבידתא דקדמיי ולרגל ינקיא, עד דאיתי לוות ריבוני, לשעיר. טו ואמר עשיו--אשבוק כען עימך, מן עמא דעימי; ואמר למא דנן, אשכח רחמין בעיני ריבוני. טז ותב ביומא ההוא עשיו לאורחיה, לשעיר. יז ויעקוב נטל לסוכות, ובנא ליה ביתא; ולבעיריה עבד מטלן, על כין קרא שמיה דאתרא סוכות. {ס}

יח ואתא יעקוב שלים לקרתא דשכם, דבארעא דכנען, במיתוהי, מפדן ארם; ושרא, לוקביל קרתא. יט וזבן ית אחסנת חקלא, דפרסיה תמן למשכניה, מיד בני חמור, אבוהי דשכם--במאה, חורפן. כ ואקים תמן, מדבחא; ופלח עלוהי--קודם אל, אלהא דישראל. {ס}