תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ט

א ובריך ה', ית נוח וית בנוהי; ואמר להון פושו וסגו, ומלו ית ארעא. ב ודחלתכון ואימתכון, תהי, על כל חית ארעא, ועל כל עופא דשמיא; בכול דתרחיש ארעא ובכל נוני ימא, בידכון מסירין. ג כל רחשא דהוא חי, לכון יהי למיכל: כירוק עסבא, יהבית לכון ית כולא. ד ברם בסרא, בנפשיה דמיה לא תיכלון. ה וברם ית דמכון לנפשתכון אתבע, מיד כל חיתא אתבעיניה; ומיד אנשא, מיד גבר דיישוד ית דמא דאחוהי--אתבע, ית נפשא דאנשא. ו דיישוד דמא דאנשא, בסהדין על מימר דייניא דמיה יתאשד: ארי בצלם אלוהים, עבד ית אנשא. ז ואתון, פושו וסגו; אתיילדו בארעא, וסגו בה. {ס}

ח ואמר ה' לנוח, ולבנוהי עימיה למימר. ט ואנא, האנא מקים ית קיימי עימכון, ועם בניכון, בתריכון. י ועם כל נפשא חיתא דעימכון, בעופא בבעירא ובכל חית ארעא עימכון; מכול נפקי תיבתא, לכול חית ארעא. יא ואקים ית קיימי עימכון, ולא ישתיצי כל בסרא עוד ממי טופנא; ולא יהי עוד טופנא, לחבלא ארעא. יב ואמר ה', דא את קיים דאנא יהיב בין מימרי וביניכון, ובין כל נפשא חיתא, דעימכון--לדרי, עלמא. יג ית קשתי, יהבית בעננא; ותהי לאת קיים, בין מימרי ובין ארעא. יד ויהי, בעננותי עננא על ארעא, ותיתחזי קשתא, בעננא. טו ודכירנא ית קיימי, דבין מימרי וביניכון, ובין כל נפשא חיתא, בכל בסרא; ולא יהי עוד מיא לטופנא, לחבלא כל בסרא. טז ותהי קשתא, בעננא; ואחזינה, לדוכרן קיים עלם, בין מימרא דה', ובין כל נפשא חיתא בכל בסרא דעל ארעא. יז ואמר ה', לנוח: דא את קיים, דאקימית, בין מימרי, ובין כל בסרא דעל ארעא. {פ}

יח והוו בני נוח, דנפקו מן תיבתא--שם, וחם ויפת; וחם, הוא אבוהי דכנען. יט תלתא אילין, בני נוח; ומאילין, אתבדרו בכל ארעא. כ ושרי נוח, גבר פלח בארעא; ונצב, כרמא. כא ושתי מן חמרא, ורווי; ואתגלי, בגו משכניה. כב וחזא, חם אבוהי דכנען, ית, ערייתא דאבוהי; וחווי לתרין אחוהי, בשוקא. כג ונסיב שם ויפת ית כסותא, ושוויאו על כתף תרוויהון, ואזלו מחזרין, וכסיאו ית ערייתא דאבוהון; ואפיהון, מחזרין, וערייתא דאבוהון, לא חזו. כד ואיתער נוח, מחמריה; וידע, ית דעבד ליה בריה זעירא. כה ואמר, ליט כנען: עבד פלח, יהי לאחוהי. כו ואמר, בריך ה' אלהיה דשם; ויהי כנען, עבדא להון. כז יפתי ה' ליפת, וישרי שכינתיה במשכני שם; ויהי כנען, עבדא להון. כח וחיא נוח, בתר טופנא, תלת מאה וחמשין, שנין. כט והוו, כל יומי נוח, תשע מאה וחמשין, שנין; ומית. {פ}