תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ה

א דין ספר, תולדת אדם: ביומא, דברא ה' אדם, בדמות אלוהים, עבד יתיה. ב דכר ונוקבא, בראנון; ובריך יתהון, וקרא ית שומהון אדם, ביומא, דאתבריאו. ג וחיא אדם, מאה ותלתין שנין, ואוליד בדמותיה, דדמי ליה; וקרא ית שמיה, שת. ד והוו יומי אדם, בתר דאוליד ית שת, תמני מאה, שנין; ואוליד בנין, ובנן. ה והוו כל יומי אדם, דחיא, תשע מאה ותלתין, שנין; ומית. {ס}

ו וחיא שת, מאה וחמיש שנין; ואוליד, ית אנוש. ז וחיא שת, בתר דאוליד ית אנוש, תמני מאה ושבע, שנין; ואוליד בנין, ובנן. ח והוו, כל יומי שת, תשע מאה ותרתא עסרי, שנין; ומית. {ס}

ט וחיא אנוש, תשעין שנין; ואוליד, ית קינן. י וחיא אנוש, בתר דאוליד ית קינן, תמני מאה וחמיש עסרי, שנין; ואוליד בנין, ובנן. יא והוו, כל יומי אנוש, תשע מאה וחמיש, שנין; ומית. {ס}

יב וחיא קינן, שבעין שנין; ואוליד, ית מהללאל. יג וחיא קינן, בתר דאוליד ית מהללאל, תמני מאה וארבעין, שנין; ואוליד בנין, ובנן. יד והוו, כל יומי קינן, תשע מאה ועסר, שנין; ומית. {ס}

טו וחיא מהללאל, שיתין וחמיש שנין; ואוליד, ית ירד. טז וחיא מהללאל, בתר דאוליד ית ירד, תמני מאה ותלתין, שנין; ואוליד בנין, ובנן. יז והוו, כל יומי מהללאל, תמני מאה ותשעין וחמיש, שנין; ומית. {ס}

יח וחיא ירד, מאה ושיתין ותרתין שנין; ואוליד, ית חנוך. יט וחיא ירד, בתר דאוליד ית חנוך, תמני מאה, שנין; ואוליד בנין, ובנן. כ והוו, כל יומי ירד, תשע מאה ושיתין ותרתין, שנין; ומית. {ס}

כא וחיא חנוך, שיתין וחמיש שנין; ואוליד, ית מתושלח. כב והליך חנוך בדחלתא דה', בתר דאוליד ית מתושלח, תלת מאה, שנין; ואוליד בנין, ובנן. כג והוו, כל יומי חנוך, תלת מאה ושיתין וחמיש, שנין. כד והליך חנוך, בדחלתא דה'; ולייתוהי, ארי אמית יתיה ה'. {ס}

כה וחיא מתושלח, מאה ותמנן ושבע שנין; ואוליד, ית למך. כו וחיא מתושלח, בתר דאוליד ית למך, שבע מאה ותמנן ותרתין, שנין; ואוליד בנין, ובנן. כז והוו, כל יומי מתושלח, תשע מאה ושיתין ותשע, שנין; ומית. {ס}

כח וחיא למך, מאה ותמנן ותרתין שנין; ואוליד, בר. כט וקרא ית שמיה נוח, למימר: דין ינחמיננא מעובדנא, ומליאות ידנא, מן ארעא, דלטה ה'. ל וחיא למך, בתר דאוליד ית נוח, חמיש מאה ותשעין וחמיש, שנין; ואוליד בנין, ובנן. לא והוו, כל יומי למך, שבע מאה ושבעין ושבע, שנין; ומית. {ס}

לב והוה נוח, בר חמיש מאה שנין; ואוליד נוח, ית שם ית חם וית יפת.