תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מב

א וחזא יעקוב, ארי אית עבור מזדבן במצריים; ואמר יעקוב לבנוהי, למא תיתחזון. ב ואמר--הא שמעית, ארי אית עבור מזדבן במצריים; חותו לתמן וזבונו לנא מתמן, וניחי ולא נמות. ג ונחתו אחי יוסף, עסרא, למזבן עבורא, ממצריים. ד וית בנימין אחוהי דיוסף, לא שלח יעקוב עם אחוהי: ארי אמר, דלמא יערעיניה מותא. ה ואתו בני ישראל, למזבן עבורא בגו עאליא: ארי הוה כפנא, בארעא דכנען. ו ויוסף, הוא דשליט על ארעא--הוא מזבין עבורא, לכל עמא דארעא; ואתו אחי יוסף, וסגידו ליה על אפיהון על ארעא. ז וחזא יוסף ית אחוהי, ואשתמודעינון; וחשיב מא דימליל עימהון ומליל עימהון קשיין, ואמר להון מנן אתיתון, ואמרו, מארעא דכנען למזבן עבורא. ח ואשתמודע יוסף, ית אחוהי; ואינון, לא אשתמודעוהי. ט ואידכר יוסף--ית חלמיא, דהוה חלים להון; ואמר להון אלילי אתון, למחזי ית בדקה דארעא אתיתון. י ואמרו ליה, לא ריבוני; ועבדך אתו, למזבן עבורא. יא כולנא, בני גוברא חד נחנא; כיווני אנחנא, לא הוו עבדך אלילי. יב ואמר, להון: לא, אלהין בדקה דארעא אתיתון למחזי. יג ואמרו, תרי עסר עבדך אחין אנחנא בני גוברא חד--בארעא דכנען; והא זעירא עם אבונא יומא דין, וחד לייתוהי. יד ואמר להון, יוסף: הוא, דמלילית עימכון למימר--אלילי אתון. טו בדא, תתבחרון: חיי פרעה אם תיפקון מכא, אלהין במיתי אחוכון זעירא הלכא. טז שלחו מינכון חד, וידבר ית אחוכון, ואתון תתאסרון, ויתבחרון פתגמיכון הקשוט אתון אמרין; ואם לא--חיי פרעה, ארי אלילי אתון. יז וכנש יתהון לבית מטרא, תלתא יומין. יח ואמר להון יוסף ביומא תליתאה, דא עבידו ואתקיימו; מן קודם ה', אנא דחיל. יט אם כיווני אתון--אחוכון חד, יתאסר בבית מטרתכון; ואתון איזילו אובילו, עבורא דחסיר בבתיכון. כ וית אחוכון זעירא תייתון לוותי, ויתהמנון פתגמיכון ולא תמותון; ועבדו כין. כא ואמרו גבר לאחוהי, בקושטא חייבין אנחנא על אחונא, דחזינא בעקת נפשיה כד הוה מתחנן לנא, ולא קבילנא מיניה; על כין אתת לנא, עקתא הדא. כב ואתיב ראובן יתהון למימר, הלא אמרית לכון למימר לא תחטון בעולימא--ולא קבילתון; ואף דמיה, הא מתבעי. כג ואינון לא ידעין, ארי שמיע יוסף: ארי מתורגמן, הוה ביניהון. כד ואסתחר מלוותהון, ובכא; ותב לוותהון, ומליל עימהון, ודבר מלוותהון ית שמעון, ואסר יתיה לעיניהון. כה ופקיד יוסף, ומלו ית מניהון עבורא, ולאתבא כספיהון גבר לסקיה, ולמיתן להון זוודין לאורחא; ועבד להון, כין. כו ונטלו ית עבורהון, על חמריהון; ואזלו, מתמן. כז ופתח חד ית סקיה, למיתן כיסתא לחמריה--בבית מבתא; וחזא, ית כספיה, והא הוא, בפום טועניה. כח ואמר לאחוהי איתתב כספי, ואף הא בטועני; ונפק מדע ליבהון, ותווהו גבר באחוהי למימר, מא דא עבד ה', לנא. כט ואתו לוות יעקוב אבוהון, לארעא דכנען; וחוויאו ליה, ית כל דערעא יתהון למימר. ל מליל גוברא ריבונה דארעא, עימנא--קשיין; ויהב יתנא, כמאללי ארעא. לא ואמרנא ליה, כיווני אנחנא: לא הווינא, אלילי. לב תרי עסר אנחנא אחין, בני אבונא; חד לייתוהי, וזעירא יומא דין עם אבונא בארעא דכנען. לג ואמר לנא, גוברא ריבונה דארעא, בדא אדע, ארי כיווני אתון: אחוכון חד שבוקו לוותי, וית עבורא דחסיר בבתיכון סבו ואיזילו. לד ואיתו ית אחוכון זעירא, לוותי, ואדע ארי לא אלילי אתון, ארי כיווני אתון; ית אחוכון אתין לכון, וית ארעא תעבדון בה סחורתא. לה והוה, אינון מריקין סקיהון, והא גבר צרר כספיה, בסקיה; וחזו ית צררי כספיהון, אינון ואבוהון--ודחילו. לו ואמר להון יעקוב אבוהון, יתי אתכילתון: יוסף לייתוהי, ושמעון לא הוה כא, וית בנימין תדברון, עליי הוואה כולהון. לז ואמר ראובן, לאבוהי למימר, ית תרין בניי תמית, אם לא אייתיניה לך; הב יתיה על ידי, ואנא אתיביניה לך. לח ואמר, לא ייחות ברי עימכון: ארי אחוהי מית והוא בלחודוהי אשתאר, ויערעיניה מותא באורחא דתהכון בה, ותחתון ית סיבתי בדוונא, לשאול.