תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק לב

א ואקדים לבן בצפרא, ונשיק לבנוהי ולבנתיה--ובריך יתהון; ואזל ותב לבן, לאתריה. ב ויעקוב, אזל לאורחיה; וערעו ביה, מלאכיא דה'. ג ואמר יעקוב כד חזנון, משרי מן קודם ה' דא; וקרא שמיה דאתרא ההוא, מחניים. {פ}

ד ושלח יעקוב אזגדין קודמוהי, לוות עשיו אחוהי, לארעא דשעיר, לחקלי אדום. ה ופקיד יתהון, למימר, כדין תימרון, לריבוני לעשיו: כדנן אמר, עבדך יעקוב, עם לבן דרית, ואוחרית עד כען. ו והוו לי תורין וחמרין, ען ועבדין ואמהן; ושלחית לחוואה לריבוני, לאשכחא רחמין בעינך. ז ותבו, אזגדיא, לוות יעקוב, למימר: אתינא לוות אחוך, לוות עשיו, ואף אתי לקדמותך, וארבע מאה גוברא עימיה. ח ודחיל יעקוב לחדא, ועקת ליה; ופליג ית עמא דעימיה, וית ענא וית תורי וגמליא--לתרתין משריין. ט ואמר, אם ייתי עשיו למשריתא חדא וימחינה--ותהי משריתא דתשתאר, לשיזבא. י ואמר, יעקוב, אלהיה דאבא אברהם, ואלהיה דאבא יצחק: ה' דאמר לי, תוב לארעך ולילדותך--ואוטיב עימך. יא זעירן זכוותי מכול חסדין, ומכל טבוון, דעבדת, עם עבדך: ארי יחידאי, עברית ית ירדנא הדין, וכען הוויתי, לתרתין משריין. יב שיזיבני כען מידא דאחי, מידא דעשיו: ארי דחיל אנא, מיניה--דלמא ייתי וימחינני, אימא על בניא. יג ואת אמרת, אוטבא אוטיב עימך; ואשווי ית בנך סגיאין כחלא דימא, דלא יתמנון מסגי. יד ובת תמן, בליליא ההוא; ונסיב מן דאייתי בידיה, תקרובתא--לעשיו אחוהי. טו עיזי מאתן, ותישיא עסרין, רחלי מאתן, ודכרי עסרין. טז גמלי מינקתא ובניהון, תלתין; תורתא ארבעין, ותורי עסרא, אתנן עסרין, ועילי עסרא. יז ויהב, ביד עבדוהי, עדרא עדרא, בלחודוהי; ואמר לעבדוהי, עיברו קודמיי, ורווחא תשוון, בין עדרא ובין עדרא. יח ופקיד ית קדמאה, למימר: ארי יערעינך עשיו אחי, וישאלינך למימר, דמאן את ולאן את אזיל, ודמאן אילין דקדמך. יט ותימר, דעבדך דיעקוב--תקרובתא היא דמשלחא, לריבוני לעשיו; והא אף הוא, אתי בתרנא. כ ופקיד אף ית תניינא, אף ית תליתאה, אף ית כל דאזלין, בתר עדריא למימר: כפתגמא הדין תמללון עם עשיו, כד תשכחון יתיה. כא ותימרון--אף הא עבדך יעקוב, אתי בתרנא: ארי אמר אניחיניה לרוגזיה, בתקרובתא דאזלא קודמיי, ובתר כין אחזי אפוהי, מאים ייסב אפיי. כב ועברת תקרובתא, על אפוהי; והוא בת בליליא ההוא, במשריתא. כג וקם בליליא הוא, ודבר ית תרתין נשוהי וית תרתין לחינתיה, וית חד עסר, בנוהי; ועבר, ית מעבר יובקא. כד ודברינון--ואעברינון, ית נחלא; ואעבר, ית דליה. כה ואשתאר יעקוב, בלחודוהי; ואשתדל גוברא עימיה, עד דסליק צפרא. כו וחזא, ארי לא יכיל ליה, וקריב, בפתי ירכיה; וזע פתי ירכא דיעקוב, באשתדלותיה עימיה. כז ואמר שלחני, ארי סליק צפרא; ואמר לא אשלחינך, אלהין בריכתני. כח ואמר ליה, מאן שמך; ואמר, יעקוב. כט ואמר, לא יעקוב יתאמר עוד שמך--אלהין ישראל: ארי רב את קודם ה' ועם גובריא, ויכילתא. ל ושאיל יעקוב, ואמר חו כען שמך, ואמר, למא דנן את שאיל לשמי; ובריך יתיה, תמן. לא וקרא יעקוב שמיה דאתרא, פניאל: ארי חזיתי מלאכא דה' אפין באפין, ואשתיזבת נפשי. לב ודנח ליה שמשא, כד עבר ית פנואל; והוא מטלע, על ירכיה. לג על כין לא אכלין בני ישראל ית גידא נשיא, דעל פתי ירכא, עד, יומא הדין: ארי קריב בפתי ירכא דיעקוב, בגידא נשיא.