תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כט

א ונטל יעקוב, רגלוהי; ואזל, לארע בני מדנחא. ב וחזא והא בירא בחקלא, והא תמן תלתא עדרין דען רביעין עלה--ארי מן בירא ההיא, משקן עדריא; ואבנא רבתא, על פומא דבירא. ג ומתכנשין לתמן כל עדריא, ומגנדרין ית אבנא מעל פומא דבירא, ומשקן, ית ענא; ומתיבין ית אבנא על פומא דבירא, לאתרה. ד ואמר להון יעקוב, אחיי מנן אתון; ואמרו, מחרן אנחנא. ה ואמר להון, הידעתון ית לבן בר נחור; ואמרו, ידעין. ו ואמר להון, השלם ליה; ואמרו שלם--והא רחל ברתיה, אתיא עם ענא. ז ואמר, הא עוד יומא סגי--לא עידן, למכנש בעיר; אשקו ענא, ואיזילו רעו. ח ואמרו, לא ניכול, עד דיתכנשון כל עדריא, ויגנדרון ית אבנא מעל פומא דבירא; ונשקי, ענא. ט עד דהוא, ממליל עימהון; ורחל אתת, עם ענא דלאבוהא--ארי רעיתא, היא. י והוה כד חזא יעקוב ית רחל, בת לבן אחוהא דאימיה, וית ענא דלבן, אחוהא דאימיה; וקריב יעקוב, וגנדר ית אבנא מעל פומא דבירא, ואשקי, ית ענא דלבן אחוהא דאימיה. יא ונשיק יעקוב, לרחל; וארים ית קליה, ובכא. יב וחווי יעקוב לרחל, ארי בר אחת אבוהא הוא, וארי בר רבקה, הוא; ורהטת, וחוויאת לאבוהא. יג והוה כד שמע לבן ית שימע יעקוב בר אחתיה, ורהט לקדמותיה וגפיף ליה ונשיק ליה, ואעליה, לביתיה; ואשתעי ללבן, ית כל פתגמיא האילין. יד ואמר ליה לבן, ברם קריבי ובסרי את; ויתיב עימיה, ירח יומין. טו ואמר לבן, ליעקוב, המדאחי את, ותפלחינני מגן; חו לי, מא אגרך. טז וללבן, תרתין בנן: שום רבתא לאה, ושום זעירתא רחל. יז ועיני לאה, יאיין; ורחל, הות, שפירא בריווא, ויאיא בחזווא. יח ורחים יעקוב, ית רחל; ואמר, אפלחינך שבע שנין, ברחל ברתך, זעירתא. יט ואמר לבן, טב דאתין יתה לך, מדאתין יתה, לגבר אוחרן; תיב, עימי. כ ופלח יעקוב ברחל, שבע שנין; והוו בעינוהי כיומין זעירין, בדרחים יתה. כא ואמר יעקוב ללבן הב ית איתתי, ארי שלימו יומי פולחני; ואיעול, לוותה. כב וכנש לבן ית כל אנשי אתרא, ועבד משתיא. כג והוה ברמשא--ודבר ית לאה ברתיה, ואעיל יתה לוותיה; ועאל, לוותה. כד ויהב לבן לה, ית זלפה אמתיה--ללאה ברתיה, לאמהו. כה והוה בצפרא, והא היא לאה; ואמר ללבן, מא דא עבדת לי--הלא ברחל פלחית עימך, ולמא שקרת בי. כו ואמר לבן, לא מתעביד כין באתרנא--למיתן זעירתא, קודם רבתא. כז אשלים, שבועתא דדא; וניתין לך אף ית דא, בפולחנא דתפלח עימי, עוד, שבע שנין אוחרניין. כח ועבד יעקוב כין, ואשלים שבועתא דדא; ויהב ליה ית רחל ברתיה, ליה לאיתו. כט ויהב לבן לרחל ברתיה, ית בלהה אמתיה--לה, לאמהו. ל ועאל אף לוות רחל, ורחים אף ית רחל מלאה; ופלח עימיה, עוד שבע שנין אוחרניין. לא וחזא ה' ארי סנואתא לאה, ויהב לה עידוי; ורחל, עקרא. לב ועדיאת לאה וילידת בר, וקרת שמיה ראובן: ארי אמרת, ארי גלי קודם ה' עולבני--ארי כען, ירחמינני בעלי. לג ועדיאת עוד, וילידת בר, ואמרת ארי שמיע קודם ה' ארי סנואתא אנא, ויהב לי אף ית דין; וקרת שמיה, שמעון. לד ועדיאת עוד, וילידת בר, ואמרת הדא זמנא יתחבר לי בעלי, ארי ילידית ליה תלתא בנין; על כין קרא שמיה, לוי. לה ועדיאת עוד וילידת בר, ואמרת הדא זמנא אודי קודם ה'--על כין קרת שמיה, יהודה; וקמת, מלמילד.