תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יד

א והוה, ביומי אמרפל מלכא דבבל, אריוך, מלכא דאלסר; כדורלעומר מלכא דעילם, ותדעל מלכא דעממי. ב עבדו קרבא, עם ברע מלכא דסדום, ועם ברשע, מלכא דעמורה; שנאב מלכא דאדמה, ושמאבר מלכא דצבויים, ומלכא דבלע, היא צוער. ג כל אילין, אתכנשו, למישר, חקליא: הוא, אתר ימא דמלחא. ד תרתא עסרי שנין, פלחו ית כדורלעומר; ותלת עסרי שנין, מרדו. ה ובארבע עסרי שנין אתא כדורלעומר, ומלכיא דעימיה, ומחו ית גיבריא דבעשתרות קרניים, וית תקיפיא דבהמתא; וית, אימתני, דבשווה, קריתיים. ו וית חוראי, דבטורא דשעיר, עד מישר פארן, דסמיך על מדברא. ז ותבו ואתו למישר פילוג דינא, היא רקם, ומחו, ית כל חקל עמלקאה--ואף, ית אמוראה, דיתיב, בעין גדי. ח ונפק מלכא דסדום ומלכא דעמורה, ומלכא דאדמה ומלכא דצבויים, ומלכא דבלע, היא צוער; וסדרו עימהון קרבא, במישר חקליא. ט עם כדורלעומר מלכא דעילם, ותדעל מלכא דעממי, ואמרפל מלכא דבבל, ואריוך מלכא דאלסר--ארבעא מלכין, לוקביל חמשא. י ומישר חקליא, בירן בירן מסקן חימרא, וערקו מלכא דסדום ועמורה, ונפלו תמן; ודאשתארו, לטורא ערקו. יא ושבו ית כל קניינא דסדום ועמורה, וית כל מיכלהון--ואזלו. יב ושבו ית לוט וית קנייניה בר אחוהי דאברם, ואזלו; והוא יתיב, בסדום. יג ואתא, משיזבא, וחווי, לאברם עבראה; והוא שרי במישרי ממרא אמוראה, אחוהי דאשכול ואחוהי דענר, ואינון, אנש קיימיה דאברם. יד ושמע אברם, ארי אשתבי אחוהי; וזריז ית עולימוהי ילידי ביתיה, תלת מאה ותמנת עסר, ורדף, עד דן. טו ואתפליג עליהון ליליא הוא ועבדוהי, ומחנון; ורדפינון, עד חובה, דמציפונא, לדמשק. טז ואתיב, ית כל קניינא; ואף ית לוט אחוהי וקנייניה אתיב, ואף ית נשיא וית עמא. יז ונפק מלכא דסדום, לקדמותיה, בתר דתב מלממחי ית כדורלעומר, וית מלכיא דעימיה--למישר מפונא, הוא בית ריסא דמלכא. יח ומלכי צדק מלכא דירושלם, אפיק לחים וחמר; והוא משמיש, קודם אל עילאה. יט וברכיה, ואמר: בריך אברם לאל עילאה, דקנייניה שמיא וארעא. כ ובריך אל עילאה, דמסר סנאך בידך; ויהב ליה חד מן עסרא, מכולא. כא ואמר מלכא דסדום, לאברם: הב לי נפשתא, וקניינא סב לך. כב ואמר אברם, למלכא דסדום: ארימית ידי בצלו קודם ה' אל עילאה, דקנייניה שמיא וארעא. כג אם מחוטא ועד ערקת מסנא, ואם אסב מכל דלך; ולא תימר, אנא עתרית ית אברם. כד בר, מדאכלו עולימיא, וחולק גובריא, דאזלו עימי: ענר אשכול וממרא, אינון יקבלון חולקהון. {ס}