תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לד

א ויאמר יהוה אל-משה, פסל-לך שני-לחת אבנים כראשנים; וכתבתי, על-הלחת, את-הדברים, אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת. ב והיה נכון, לבקר; ועלית בבקר אל-הר סיני, ונצבת לי שם על-ראש ההר. ג ואיש לא-יעלה עמך, וגם-איש אל-ירא בכל-ההר; גם-הצאן והבקר אל-ירעו, אל-מול ההר ההוא. ד ויפסל שני-לחת אבנים כראשנים, וישכם משה בבקר ויעל אל-הר סיני, כאשר צוה יהוה, אתו; ויקח בידו, שני לחת אבנים. ה וירד יהוה בענן, ויתיצב עמו שם; ויקרא בשם, יהוה. ו ויעבר יהוה על-פניו, ויקרא, יהוה יהוה, אל רחום וחנון--ארך אפים, ורב-חסד ואמת. ז נצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה; ונקה, לא ינקה--פקד עון אבות על-בנים ועל-בני בנים, על-שלשים ועל-רבעים. ח וימהר, משה; ויקד ארצה, וישתחו. ט ויאמר אם-נא מצאתי חן בעיניך, אדני, ילך-נא אדני, בקרבנו: כי עם-קשה-ערף הוא, וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. י ויאמר, הנה אנכי כרת ברית, נגד כל-עמך אעשה נפלאת, אשר לא-נבראו בכל-הארץ ובכל-הגוים; וראה כל-העם אשר-אתה בקרבו את-מעשה יהוה, כי-נורא הוא, אשר אני, עשה עמך. יא שמר-לך--את אשר אנכי, מצוך היום; הנני גרש מפניך, את-האמרי והכנעני, והחתי והפרזי, והחוי והיבוסי. יב השמר לך, פן-תכרת ברית ליושב הארץ, אשר אתה, בא עליה: פן-יהיה למוקש, בקרבך. יג כי את-מזבחתם תתצון, ואת-מצבתם תשברון; ואת-אשריו, תכרתון. יד כי לא תשתחוה, לאל אחר: כי יהוה קנא שמו, אל קנא הוא. טו פן-תכרת ברית, ליושב הארץ; וזנו אחרי אלהיהם, וזבחו לאלהיהם, וקרא לך, ואכלת מזבחו. טז ולקחת מבנתיו, לבניך; וזנו בנתיו, אחרי אלהיהן, והזנו את-בניך, אחרי אלהיהן. יז אלהי מסכה, לא תעשה-לך. יח את-חג המצות, תשמר--שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך, למועד חדש האביב: כי בחדש האביב, יצאת ממצרים. יט כל-פטר רחם, לי; וכל-מקנך תזכר, פטר שור ושה. כ ופטר חמור תפדה בשה, ואם-לא תפדה וערפתו; כל בכור בניך תפדה, ולא-יראו פני ריקם. כא ששת ימים תעבד, וביום השביעי תשבת; בחריש ובקציר, תשבת. כב וחג שבעת תעשה לך, בכורי קציר חטים; וחג, האסיף--תקופת, השנה. כג שלש פעמים, בשנה--יראה, כל-זכורך, את-פני האדן יהוה, אלהי ישראל. כד כי-אוריש גוים מפניך, והרחבתי את-גבלך; ולא-יחמד איש, את-ארצך, בעלתך לראות את-פני יהוה אלהיך, שלש פעמים בשנה. כה לא-תשחט על-חמץ, דם-זבחי; ולא-ילין לבקר, זבח חג הפסח. כו ראשית, בכורי אדמתך, תביא, בית יהוה אלהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אמו. {פ}

כז ויאמר יהוה אל-משה, כתב-לך את-הדברים האלה: כי על-פי הדברים האלה, כרתי אתך ברית--ואת-ישראל. כח ויהי-שם עם-יהוה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל, ומים לא שתה; ויכתב על-הלחת, את דברי הברית--עשרת, הדברים. כט ויהי, ברדת משה מהר סיני, ושני לחת העדת ביד-משה, ברדתו מן-ההר; ומשה לא-ידע, כי קרן עור פניו--בדברו אתו. ל וירא אהרן וכל-בני ישראל, את-משה, והנה קרן, עור פניו; וייראו, מגשת אליו. לא ויקרא אלהם משה, וישבו אליו אהרן וכל-הנשאים בעדה; וידבר משה, אלהם. לב ואחרי-כן נגשו, כל-בני ישראל; ויצום--את כל-אשר דבר יהוה אתו, בהר סיני. לג ויכל משה, מדבר אתם; ויתן על-פניו, מסוה. לד ובבא משה לפני יהוה, לדבר אתו, יסיר את-המסוה, עד-צאתו; ויצא, ודבר אל-בני ישראל, את, אשר יצוה. לה וראו בני-ישראל, את-פני משה, כי קרן, עור פני משה; והשיב משה את-המסוה על-פניו, עד-באו לדבר אתו. {ס}