תנ"ך - שמות - הכול פרק לד  
האזנה לפרק זה


שמות פרק לד

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי, עַל־הַלֻּחֹת, אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.  ב וֶהְיֵה נָכוֹן, לַבֹּקֶר; וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל־הַר סִינַי, וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל־רֹאשׁ הָהָר.  ג וְאִישׁ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּךְ, וְגַם־אִישׁ אַל־יֵרָא בְּכָל־הָהָר; גַּם־הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל־יִרְעוּ, אֶל־מוּל הָהָר הַהוּא.  ד וַיִּפְסֹל שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל־הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה.  ו וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל־פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת.  ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל־בָּנִים וְעַל־בְּנֵי בָנִים, עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים.  ח וַיְמַהֵר, מֹשֶׁה; וַיִּקֹּד אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ.  ט וַיֹּאמֶר אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדֹנָי, יֵלֶךְ־נָא אֲדֹנָי, בְּקִרְבֵּנוּ:  כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.  י וַיֹּאמֶר, הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל־עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת, אֲשֶׁר לֹא־נִבְרְאוּ בְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִם; וְרָאָה כָל־הָעָם אֲשֶׁר־אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת־מַעֲשֵׂה יְהוָה, כִּי־נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ.  יא שְׁמָר־לְךָ--אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוְּךָ הַיּוֹם; הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ, אֶת־הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.  יב הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ:  פֶּן־יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.  יג כִּי אֶת־מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן, וְאֶת־מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת־אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן.  יד כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה, לְאֵל אַחֵר:  כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ, אֵל קַנָּא הוּא.  טו פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית, לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.  טז וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו, לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת־בָּנֶיךָ, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.  יז אֱלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשֶׂה־לָּךְ.  יח אֶת־חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם.  יט כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם, לִי; וְכָל־מִקְנְךָ תִּזָּכָר, פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה.  כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.  כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּת.  כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה.  כג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל־זְכוּרְךָ, אֶת־פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.  כד כִּי־אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, וְהִרְחַבְתִּי אֶת־גְּבֻלֶךָ; וְלֹא־יַחְמֹד אִישׁ, אֶת־אַרְצְךָ, בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.  כה לֹא־תִשְׁחַט עַל־חָמֵץ, דַּם־זִבְחִי; וְלֹא־יָלִין לַבֹּקֶר, זֶבַח חַג הַפָּסַח.  כו רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ.  {פ}
כז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, כְּתָב־לְךָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:  כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית--וְאֶת־יִשְׂרָאֵל.  כח וַיְהִי־שָׁם עִם־יְהוָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים.  כט וַיְהִי, בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד־מֹשֶׁה, בְּרִדְתּוֹ מִן־הָהָר; וּמֹשֶׁה לֹא־יָדַע, כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו--בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ.  ל וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת־מֹשֶׁה, וְהִנֵּה קָרַן, עוֹר פָּנָיו; וַיִּירְאוּ, מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.  לא וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה, וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל־הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה; וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם.  לב וְאַחֲרֵי־כֵן נִגְּשׁוּ, כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְצַוֵּם--אֵת כָּל־אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אִתּוֹ, בְּהַר סִינָי.  לג וַיְכַל מֹשֶׁה, מִדַּבֵּר אִתָּם; וַיִּתֵּן עַל־פָּנָיו, מַסְוֶה.  לד וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה, לְדַבֵּר אִתּוֹ, יָסִיר אֶת־הַמַּסְוֶה, עַד־צֵאתוֹ; וְיָצָא, וְדִבֶּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת, אֲשֶׁר יְצֻוֶּה.  לה וְרָאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶת־פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה; וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת־הַמַּסְוֶה עַל־פָּנָיו, עַד־בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.  {ס}


תנ"ך - שמות - הכול פרק לד