תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כב

א אם-במחתרת ימצא הגנב, והכה ומת--אין לו, דמים. ב אם-זרחה השמש עליו, דמים לו: שלם ישלם--אם-אין לו, ונמכר בגנבתו. ג אם-המצא תמצא בידו הגנבה, משור עד-חמור עד-שה--חיים: שנים, ישלם. {ס}

ד כי יבער-איש, שדה או-כרם, ושלח את-בעירה, ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו, ישלם. {ס}

ה כי-תצא אש ומצאה קצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה--שלם ישלם, המבער את-הבערה. {ס}

ו כי-יתן איש אל-רעהו כסף או-כלים, לשמר, וגנב, מבית האיש--אם-ימצא הגנב, ישלם שנים. ז אם-לא ימצא הגנב, ונקרב בעל-הבית אל-האלהים: אם-לא שלח ידו, במלאכת רעהו. ח על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבדה, אשר יאמר כי-הוא זה--עד האלהים, יבא דבר-שניהם: אשר ירשיען אלהים, ישלם שנים לרעהו. {ס}

ט כי-יתן איש אל-רעהו חמור או-שור או-שה, וכל-בהמה--לשמר; ומת או-נשבר או-נשבה, אין ראה. י שבעת יהוה, תהיה בין שניהם--אם-לא שלח ידו, במלאכת רעהו; ולקח בעליו, ולא ישלם. יא ואם-גנב יגנב, מעמו--ישלם, לבעליו. יב אם-טרף יטרף, יבאהו עד: הטרפה, לא ישלם. {פ}

יג וכי-ישאל איש מעם רעהו, ונשבר או-מת; בעליו אין-עמו, שלם ישלם. יד אם-בעליו עמו, לא ישלם: אם-שכיר הוא, בא בשכרו. {ס}

טו וכי-יפתה איש, בתולה אשר לא-ארשה--ושכב עמה: מהר ימהרנה לו, לאשה. טז אם-מאן ימאן אביה, לתתה לו--כסף ישקל, כמהר הבתולת. {ס}

יז מכשפה, לא תחיה. יח כל-שכב עם-בהמה, מות יומת. {ס}

יט זבח לאלהים, יחרם--בלתי ליהוה, לבדו. כ וגר לא-תונה, ולא תלחצנו: כי-גרים הייתם, בארץ מצרים. כא כל-אלמנה ויתום, לא תענון. כב אם-ענה תענה, אתו--כי אם-צעק יצעק אלי, שמע אשמע צעקתו. כג וחרה אפי, והרגתי אתכם בחרב; והיו נשיכם אלמנות, ובניכם יתמים. {פ}

כד אם-כסף תלוה את-עמי, את-העני עמך--לא-תהיה לו, כנשה; לא-תשימון עליו, נשך. כה אם-חבל תחבל, שלמת רעך--עד-בא השמש, תשיבנו לו. כו כי הוא כסותה לבדה, הוא שמלתו לערו; במה ישכב--והיה כי-יצעק אלי, ושמעתי כי-חנון אני. {ס}

כז אלהים, לא תקלל; ונשיא בעמך, לא תאר. כח מלאתך ודמעך, לא תאחר; בכור בניך, תתן-לי. כט כן-תעשה לשרך, לצאנך: שבעת ימים יהיה עם-אמו, ביום השמיני תתנו-לי. ל ואנשי-קדש, תהיון לי; ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשלכון אתו. {ס}