תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כה

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב דבר אל-בני ישראל, ויקחו-לי תרומה: מאת כל-איש אשר ידבנו לבו, תקחו את-תרומתי. ג וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאתם: זהב וכסף, ונחשת. ד ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועזים. ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים, ועצי שטים. ו שמן, למאר; בשמים לשמן המשחה, ולקטרת הסמים. ז אבני-שהם, ואבני מלאים, לאפד, ולחשן. ח ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם. ט ככל, אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן, ואת תבנית כל-כליו; וכן, תעשו. {ס}

י ועשו ארון, עצי שטים: אמתים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי, קמתו. יא וצפית אתו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו; ועשית עליו זר זהב, סביב. יב ויצקת לו, ארבע טבעת זהב, ונתתה, על ארבע פעמתיו; ושתי טבעת, על-צלעו האחת, ושתי טבעת, על-צלעו השנית. יג ועשית בדי, עצי שטים; וצפית אתם, זהב. יד והבאת את-הבדים בטבעת, על צלעת הארן, לשאת את-הארן, בהם. טו בטבעת, הארן, יהיו, הבדים: לא יסרו, ממנו. טז ונתת, אל-הארן--את, העדת, אשר אתן, אליך. יז ועשית כפרת, זהב טהור: אמתים וחצי ארכה, ואמה וחצי רחבה. יח ועשית שנים כרבים, זהב; מקשה תעשה אתם, משני קצות הכפרת. יט ועשה כרוב אחד מקצה, מזה, וכרוב-אחד מקצה, מזה; מן-הכפרת תעשו את-הכרבים, על-שני קצותיו. כ והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה, סככים בכנפיהם על-הכפרת, ופניהם, איש אל-אחיו; אל-הכפרת--יהיו, פני הכרבים. כא ונתת את-הכפרת על-הארן, מלמעלה; ואל-הארן--תתן את-העדת, אשר אתן אליך. כב ונועדתי לך, שם, ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים, אשר על-ארון העדת--את כל-אשר אצוה אותך, אל-בני ישראל. {פ}

כג ועשית שלחן, עצי שטים: אמתים ארכו ואמה רחבו, ואמה וחצי קמתו. כד וצפית אתו, זהב טהור; ועשית לו זר זהב, סביב. כה ועשית לו מסגרת טפח, סביב; ועשית זר-זהב למסגרתו, סביב. כו ועשית לו, ארבע טבעת זהב; ונתת, את-הטבעת, על ארבע הפאת, אשר לארבע רגליו. כז לעמת, המסגרת, תהיין, הטבעת--לבתים לבדים, לשאת את-השלחן. כח ועשית את-הבדים עצי שטים, וצפית אתם זהב; ונשא-בם, את-השלחן. כט ועשית קערתיו וכפתיו, וקשותיו ומנקיתיו, אשר יסך, בהן; זהב טהור, תעשה אתם. ל ונתת על-השלחן לחם פנים, לפני תמיד. {פ}

לא ועשית מנרת, זהב טהור; מקשה תעשה המנורה, ירכה וקנה, גביעיה כפתריה ופרחיה, ממנה יהיו. לב וששה קנים, יצאים מצדיה: שלשה קני מנרה, מצדה האחד, ושלשה קני מנרה, מצדה השני. לג שלשה גבעים משקדים בקנה האחד, כפתר ופרח, ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד, כפתר ופרח; כן לששת הקנים, היצאים מן-המנרה. לד ובמנרה, ארבעה גבעים: משקדים--כפתריה, ופרחיה. לה וכפתר תחת שני הקנים ממנה, וכפתר תחת שני הקנים ממנה, וכפתר, תחת-שני הקנים ממנה--לששת, הקנים, היצאים, מן-המנרה. לו כפתריהם וקנתם, ממנה יהיו; כלה מקשה אחת, זהב טהור. לז ועשית את-נרתיה, שבעה; והעלה, את-נרתיה, והאיר, על-עבר פניה. לח ומלקחיה ומחתתיה, זהב טהור. לט ככר זהב טהור, יעשה אתה--את כל-הכלים, האלה. מ וראה, ועשה: בתבניתם--אשר-אתה מראה, בהר. {ס}