תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
א ויאמר יהוה אל-משה, ראה נתתיך אלהים לפרעה; ואהרן אחיך, יהיה נביאך. ב אתה תדבר, את כל-אשר אצוך; ואהרן אחיך ידבר אל-פרעה, ושלח את-בני-ישראל מארצו. ג ואני אקשה, את-לב פרעה; והרביתי את-אתתי ואת-מופתי, בארץ מצרים. ד ולא-ישמע אלכם פרעה, ונתתי את-ידי במצרים; והוצאתי את-צבאתי את-עמי בני-ישראל, מארץ מצרים, בשפטים, גדלים. ה וידעו מצרים כי-אני יהוה, בנטתי את-ידי על-מצרים; והוצאתי את-בני-ישראל, מתוכם. ו ויעש משה, ואהרן--כאשר צוה יהוה אתם, כן עשו. ז ומשה, בן-שמנים שנה, ואהרן, בן-שלש ושמנים שנה--בדברם, אל-פרעה. {פ}
ח ויאמר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר, תנו לכם מופת; ואמרת אל-אהרן, קח את-מטך והשלך לפני-פרעה--יהי לתנין. י ויבא משה ואהרן, אל-פרעה, ויעשו כן, כאשר צוה יהוה; וישלך אהרן את-מטהו, לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין. יא ויקרא, גם-פרעה, לחכמים, ולמכשפים; ויעשו גם-הם חרטמי מצרים, בלהטיהם--כן. יב וישליכו איש מטהו, ויהיו לתנינם; ויבלע מטה-אהרן, את-מטתם. יג ויחזק לב פרעה, ולא שמע אלהם: כאשר, דבר יהוה. {ס}
יד ויאמר יהוה אל-משה, כבד לב פרעה; מאן, לשלח העם. טו לך אל-פרעה בבקר, הנה יצא המימה, ונצבת לקראתו, על-שפת היאר; והמטה אשר-נהפך לנחש, תקח בידך. טז ואמרת אליו, יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר, שלח את-עמי, ויעבדני במדבר; והנה לא-שמעת, עד-כה. יז כה, אמר יהוה, בזאת תדע, כי אני יהוה: הנה אנכי מכה במטה אשר-בידי, על-המים אשר ביאר--ונהפכו לדם. יח והדגה אשר-ביאר תמות, ובאש היאר; ונלאו מצרים, לשתות מים מן-היאר. {ס}
יט ויאמר יהוה אל-משה, אמר אל-אהרן קח מטך ונטה-ידך על-מימי מצרים על-נהרתם על-יאריהם ועל-אגמיהם ועל כל-מקוה מימיהם--ויהיו-דם; והיה דם בכל-ארץ מצרים, ובעצים ובאבנים. כ ויעשו-כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה, וירם במטה ויך את-המים אשר ביאר, לעיני פרעה, ולעיני עבדיו; ויהפכו כל-המים אשר-ביאר, לדם. כא והדגה אשר-ביאר מתה, ויבאש היאר, ולא-יכלו מצרים, לשתות מים מן-היאר; ויהי הדם, בכל-ארץ מצרים. כב ויעשו-כן חרטמי מצרים, בלטיהם; ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם, כאשר דבר יהוה. כג ויפן פרעה, ויבא אל-ביתו; ולא-שת לבו, גם-לזאת. כד ויחפרו כל-מצרים סביבת היאר, מים לשתות: כי לא יכלו לשתת, ממימי היאר. כה וימלא, שבעת ימים, אחרי הכות-יהוה, את-היאר. {פ}
כו ויאמר יהוה אל-משה, בא אל-פרעה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, שלח את-עמי, ויעבדני. כז ואם-מאן אתה, לשלח: הנה אנכי, נגף את-כל-גבולך--בצפרדעים. כח ושרץ היאר, צפרדעים, ועלו ובאו בביתך, ובחדר משכבך ועל-מטתך; ובבית עבדיך ובעמך, ובתנוריך ובמשארותיך. כט ובכה ובעמך, ובכל-עבדיך--יעלו, הצפרדעים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ