תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לא

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב ראה, קראתי בשם, בצלאל בן-אורי בן-חור, למטה יהודה. ג ואמלא אתו, רוח אלהים, בחכמה ובתבונה ובדעת, ובכל-מלאכה. ד לחשב, מחשבת; לעשות בזהב ובכסף, ובנחשת. ה ובחרשת אבן למלאת, ובחרשת עץ; לעשות, בכל-מלאכה. ו ואני הנה נתתי אתו, את אהליאב בן-אחיסמך למטה-דן, ובלב כל-חכם-לב, נתתי חכמה; ועשו, את כל-אשר צויתך. ז את אהל מועד, ואת-הארן לעדת, ואת-הכפרת, אשר עליו; ואת, כל-כלי האהל. ח ואת-השלחן, ואת-כליו, ואת-המנרה הטהרה, ואת-כל-כליה; ואת, מזבח הקטרת. ט ואת-מזבח העלה, ואת-כל-כליו; ואת-הכיור, ואת-כנו. י ואת, בגדי השרד; ואת-בגדי הקדש לאהרן הכהן, ואת-בגדי בניו לכהן. יא ואת שמן המשחה ואת-קטרת הסמים, לקדש: ככל אשר-צויתך, יעשו. {פ}

יב ויאמר יהוה, אל-משה לאמר. יג ואתה דבר אל-בני ישראל, לאמר, אך את-שבתתי, תשמרו: כי אות הוא ביני וביניכם, לדרתיכם--לדעת, כי אני יהוה מקדשכם. יד ושמרתם, את-השבת, כי קדש הוא, לכם; מחלליה, מות יומת--כי כל-העשה בה מלאכה, ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה. טו ששת ימים, יעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון קדש, ליהוה; כל-העשה מלאכה ביום השבת, מות יומת. טז ושמרו בני-ישראל, את-השבת, לעשות את-השבת לדרתם, ברית עולם. יז ביני, ובין בני ישראל--אות הוא, לעלם: כי-ששת ימים, עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, וביום השביעי, שבת וינפש. {ס}

יח ויתן אל-משה, ככלתו לדבר אתו בהר סיני, שני, לחת העדת--לחת אבן, כתבים באצבע אלהים.