תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כג

א לא תשא, שמע שוא; אל-תשת ידך עם-רשע, להית עד חמס. ב לא-תהיה אחרי-רבים, לרעת; ולא-תענה על-רב, לנטת אחרי רבים--להטת. ג ודל, לא תהדר בריבו. {ס}

ד כי תפגע שור איבך, או חמרו--תעה: השב תשיבנו, לו. {ס}

ה כי-תראה חמור שנאך, רבץ תחת משאו, וחדלת, מעזב לו--עזב תעזב, עמו. {ס}

ו לא תטה משפט אבינך, בריבו. ז מדבר-שקר, תרחק; ונקי וצדיק אל-תהרג, כי לא-אצדיק רשע. ח ושחד, לא תקח: כי השחד יעור פקחים, ויסלף דברי צדיקים. ט וגר, לא תלחץ; ואתם, ידעתם את-נפש הגר--כי-גרים הייתם, בארץ מצרים. י ושש שנים, תזרע את-ארצך; ואספת, את-תבואתה. יא והשביעת תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביני עמך, ויתרם, תאכל חית השדה; כן-תעשה לכרמך, לזיתך. יב ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבת--למען ינוח, שורך וחמרך, וינפש בן-אמתך, והגר. יג ובכל אשר-אמרתי אליכם, תשמרו; ושם אלהים אחרים לא תזכירו, לא ישמע על-פיך. יד שלש רגלים, תחג לי בשנה. טו את-חג המצות, תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי-בו יצאת ממצרים; ולא-יראו פני, ריקם. טז וחג הקציר בכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה; וחג האסף בצאת השנה, באספך את-מעשיך מן-השדה. יז שלש פעמים, בשנה--יראה, כל-זכורך, אל-פני, האדן יהוה. יח לא-תזבח על-חמץ, דם-זבחי; ולא-ילין חלב-חגי, עד-בקר. יט ראשית, בכורי אדמתך, תביא, בית יהוה אלהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אמו. {פ}

כ הנה אנכי שלח מלאך, לפניך, לשמרך, בדרך; ולהביאך, אל-המקום אשר הכנתי. כא השמר מפניו ושמע בקלו, אל-תמר בו: כי לא ישא לפשעכם, כי שמי בקרבו. כב כי אם-שמוע תשמע, בקלו, ועשית, כל אשר אדבר--ואיבתי, את-איביך, וצרתי, את-צרריך. כג כי-ילך מלאכי, לפניך, והביאך אל-האמרי והחתי, והפרזי והכנעני החוי והיבוסי; והכחדתיו. כד לא-תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם, ולא תעשה כמעשיהם: כי הרס תהרסם, ושבר תשבר מצבתיהם. כה ועבדתם, את יהוה אלהיכם, וברך את-לחמך, ואת-מימיך; והסרתי מחלה, מקרבך. {ס}

כו לא תהיה משכלה ועקרה, בארצך; את-מספר ימיך, אמלא. כז את-אימתי, אשלח לפניך, והמתי את-כל-העם, אשר תבא בהם; ונתתי את-כל-איביך אליך, ערף. כח ושלחתי את-הצרעה, לפניך; וגרשה, את-החוי את-הכנעני ואת-החתי--מלפניך. כט לא אגרשנו מפניך, בשנה אחת: פן-תהיה הארץ שממה, ורבה עליך חית השדה. ל מעט מעט אגרשנו, מפניך, עד אשר תפרה, ונחלת את-הארץ. לא ושתי את-גבלך, מים-סוף ועד-ים פלשתים, וממדבר, עד-הנהר: כי אתן בידכם, את ישבי הארץ, וגרשתמו, מפניך. לב לא-תכרת להם ולאלהיהם, ברית. לג לא ישבו בארצך, פן-יחטיאו אתך לי: כי תעבד את-אלהיהם, כי-יהיה לך למוקש. {פ}