תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לג

א וידבר יהוה אל-משה, לך עלה מזה--אתה והעם, אשר העלית מארץ מצרים: אל-הארץ, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר, לזרעך, אתננה. ב ושלחתי לפניך, מלאך; וגרשתי, את-הכנעני האמרי, והחתי והפרזי, החוי והיבוסי. ג אל-ארץ זבת חלב, ודבש: כי לא אעלה בקרבך, כי עם-קשה-ערף אתה--פן-אכלך, בדרך. ד וישמע העם, את-הדבר הרע הזה--ויתאבלו; ולא-שתו איש עדיו, עליו. ה ויאמר יהוה אל-משה, אמר אל-בני-ישראל אתם עם-קשה-ערף--רגע אחד אעלה בקרבך, וכליתיך; ועתה, הורד עדיך מעליך, ואדעה, מה אעשה-לך. ו ויתנצלו בני-ישראל את-עדים, מהר חורב. ז ומשה יקח את-האהל ונטה-לו מחוץ למחנה, הרחק מן-המחנה, וקרא לו, אהל מועד; והיה, כל-מבקש יהוה, יצא אל-אהל מועד, אשר מחוץ למחנה. ח והיה, כצאת משה אל-האהל, יקומו כל-העם, ונצבו איש פתח אהלו; והביטו אחרי משה, עד-באו האהלה. ט והיה, כבא משה האהלה, ירד עמוד הענן, ועמד פתח האהל; ודבר, עם-משה. י וראה כל-העם את-עמוד הענן, עמד פתח האהל; וקם כל-העם והשתחוו, איש פתח אהלו. יא ודבר יהוה אל-משה פנים אל-פנים, כאשר ידבר איש אל-רעהו; ושב, אל-המחנה, ומשרתו יהושע בן-נון נער, לא ימיש מתוך האהל. {פ}

יב ויאמר משה אל-יהוה, ראה אתה אמר אלי העל את-העם הזה, ואתה לא הודעתני, את אשר-תשלח עמי; ואתה אמרת ידעתיך בשם, וגם-מצאת חן בעיני. יג ועתה אם-נא מצאתי חן בעיניך, הודעני נא את-דרכך, ואדעך, למען אמצא-חן בעיניך; וראה, כי עמך הגוי הזה. יד ויאמר: פני ילכו, והנחתי לך. טו ויאמר, אליו: אם-אין פניך הלכים, אל-תעלנו מזה. טז ובמה יודע אפוא, כי-מצאתי חן בעיניך אני ועמך--הלוא, בלכתך עמנו; ונפלינו, אני ועמך, מכל-העם, אשר על-פני האדמה. {פ}

יז ויאמר יהוה אל-משה, גם את-הדבר הזה אשר דברת אעשה: כי-מצאת חן בעיני, ואדעך בשם. יח ויאמר: הראני נא, את-כבדך. יט ויאמר, אני אעביר כל-טובי על-פניך, וקראתי בשם יהוה, לפניך; וחנתי את-אשר אחן, ורחמתי את-אשר ארחם. כ ויאמר, לא תוכל לראת את-פני: כי לא-יראני האדם, וחי. כא ויאמר יהוה, הנה מקום אתי; ונצבת, על-הצור. כב והיה בעבר כבדי, ושמתיך בנקרת הצור; ושכתי כפי עליך, עד-עברי. כג והסרתי, את-כפי, וראית, את-אחרי; ופני, לא יראו. {פ}