תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ו

א ויאמר יהוה, אל-משה, עתה תראה, אשר אעשה לפרעה: כי ביד חזקה, ישלחם, וביד חזקה, יגרשם מארצו. {ס}

ב וידבר אלהים, אל-משה; ויאמר אליו, אני יהוה. ג וארא, אל-אברהם אל-יצחק ואל-יעקב--באל שדי; ושמי יהוה, לא נודעתי להם. ד וגם הקמתי את-בריתי אתם, לתת להם את-ארץ כנען--את ארץ מגריהם, אשר-גרו בה. ה וגם אני שמעתי, את-נאקת בני ישראל, אשר מצרים, מעבדים אתם; ואזכר, את-בריתי. ו לכן אמר לבני-ישראל, אני יהוה, והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבדתם; וגאלתי אתכם בזרוע נטויה, ובשפטים גדלים. ז ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלהים; וידעתם, כי אני יהוה אלהיכם, המוציא אתכם, מתחת סבלות מצרים. ח והבאתי אתכם, אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב; ונתתי אתה לכם מורשה, אני יהוה. ט וידבר משה כן, אל-בני ישראל; ולא שמעו, אל-משה, מקצר רוח, ומעבדה קשה. {פ}

י וידבר יהוה, אל-משה לאמר. יא בא דבר, אל-פרעה מלך מצרים; וישלח את-בני-ישראל, מארצו. יב וידבר משה, לפני יהוה לאמר: הן בני-ישראל, לא-שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים. {פ}

יג וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן, ויצום אל-בני ישראל, ואל-פרעה מלך מצרים--להוציא את-בני-ישראל, מארץ מצרים. {ס}

יד אלה, ראשי בית-אבתם: בני ראובן בכר ישראל, חנוך ופלוא חצרן וכרמי--אלה, משפחת ראובן. טו ובני שמעון, ימואל וימין ואהד ויכין וצחר, ושאול, בן-הכנענית; אלה, משפחת שמעון. טז ואלה שמות בני-לוי, לתלדתם--גרשון, וקהת ומררי; ושני חיי לוי, שבע ושלשים ומאת שנה. יז בני גרשון לבני ושמעי, למשפחתם. יח ובני קהת--עמרם ויצהר, וחברון ועזיאל; ושני חיי קהת, שלש ושלשים ומאת שנה. יט ובני מררי, מחלי ומושי; אלה משפחת הלוי, לתלדתם. כ ויקח עמרם את-יוכבד דדתו, לו לאשה, ותלד לו, את-אהרן ואת-משה; ושני חיי עמרם, שבע ושלשים ומאת שנה. כא ובני, יצהר--קרח ונפג, וזכרי. כב ובני, עזיאל--מישאל ואלצפן, וסתרי. כג ויקח אהרן את-אלישבע בת-עמינדב, אחות נחשון--לו לאשה; ותלד לו, את-נדב ואת-אביהוא, את-אלעזר, ואת-איתמר. כד ובני קרח, אסיר ואלקנה ואביאסף; אלה, משפחת הקרחי. כה ואלעזר בן-אהרן לקח-לו מבנות פוטיאל, לו לאשה, ותלד לו, את-פינחס; אלה, ראשי אבות הלוים--למשפחתם. כו הוא אהרן, ומשה--אשר אמר יהוה, להם, הוציאו את-בני ישראל מארץ מצרים, על-צבאתם. כז הם, המדברים אל-פרעה מלך-מצרים, להוציא את-בני-ישראל, ממצרים; הוא משה, ואהרן. כח ויהי, ביום דבר יהוה אל-משה--בארץ מצרים. {ס}

כט וידבר יהוה אל-משה לאמר, אני יהוה; דבר, אל-פרעה מלך מצרים, את כל-אשר אני, דבר אליך. ל ויאמר משה, לפני יהוה: הן אני, ערל שפתים, ואיך, ישמע אלי פרעה. {פ}