תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כט

א וזה הדבר אשר-תעשה להם, לקדש אתם--לכהן לי: לקח פר אחד בן-בקר, ואילם שנים--תמימם. ב ולחם מצות, וחלת מצת בלולת בשמן, ורקיקי מצות, משחים בשמן; סלת חטים, תעשה אתם. ג ונתת אותם על-סל אחד, והקרבת אתם בסל; ואת-הפר--ואת, שני האילם. ד ואת-אהרן ואת-בניו תקריב, אל-פתח אהל מועד; ורחצת אתם, במים. ה ולקחת את-הבגדים, והלבשת את-אהרן את-הכתנת, ואת מעיל האפד, ואת-האפד ואת-החשן; ואפדת לו, בחשב האפד. ו ושמת המצנפת, על-ראשו; ונתת את-נזר הקדש, על-המצנפת. ז ולקחת את-שמן המשחה, ויצקת על-ראשו; ומשחת, אתו. ח ואת-בניו, תקריב; והלבשתם, כתנת. ט וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו, וחבשת להם מגבעת, והיתה להם כהנה, לחקת עולם; ומלאת יד-אהרן, ויד-בניו. י והקרבת, את-הפר, לפני, אהל מועד; וסמך אהרן ובניו את-ידיהם, על-ראש הפר. יא ושחטת את-הפר, לפני יהוה, פתח, אהל מועד. יב ולקחת מדם הפר, ונתתה על-קרנת המזבח באצבעך; ואת-כל-הדם תשפך, אל-יסוד המזבח. יג ולקחת, את-כל-החלב המכסה את-הקרב, ואת היתרת על-הכבד, ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן; והקטרת, המזבחה. יד ואת-בשר הפר, ואת-ערו ואת-פרשו, תשרף באש, מחוץ למחנה: חטאת, הוא. טו ואת-האיל האחד, תקח; וסמכו אהרן ובניו, את-ידיהם--על-ראש האיל. טז ושחטת, את-האיל; ולקחת, את-דמו, וזרקת על-המזבח, סביב. יז ואת-האיל--תנתח, לנתחיו; ורחצת קרבו וכרעיו, ונתת על-נתחיו ועל-ראשו. יח והקטרת את-כל-האיל המזבחה, עלה הוא ליהוה; ריח ניחוח, אשה ליהוה הוא. יט ולקחת, את האיל השני; וסמך אהרן ובניו את-ידיהם, על-ראש האיל. כ ושחטת את-האיל, ולקחת מדמו ונתתה על-תנוך אזן אהרן ועל-תנוך אזן בניו הימנית, ועל-בהן ידם הימנית, ועל-בהן רגלם הימנית; וזרקת את-הדם על-המזבח, סביב. כא ולקחת מן-הדם אשר על-המזבח, ומשמן המשחה, והזית על-אהרן ועל-בגדיו, ועל-בניו ועל-בגדי בניו אתו; וקדש הוא ובגדיו, ובניו ובגדי בניו אתו. כב ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכסה את-הקרב, ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן, ואת, שוק הימין: כי איל מלאים, הוא. כג וככר לחם אחת, וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד: מסל, המצות, אשר, לפני יהוה. כד ושמת הכל--על כפי אהרן, ועל כפי בניו; והנפת אתם תנופה, לפני יהוה. כה ולקחת אתם מידם, והקטרת המזבחה על-העלה; לריח ניחוח לפני יהוה, אשה הוא ליהוה. כו ולקחת את-החזה, מאיל המלאים אשר לאהרן, והנפת אתו תנופה, לפני יהוה; והיה לך, למנה. כז וקדשת את חזה התנופה, ואת שוק התרומה, אשר הונף, ואשר הורם: מאיל, המלאים--מאשר לאהרן, ומאשר לבניו. כח והיה לאהרן ולבניו לחק-עולם, מאת בני ישראל, כי תרומה, הוא; ותרומה יהיה מאת בני-ישראל, מזבחי שלמיהם--תרומתם, ליהוה. כט ובגדי הקדש אשר לאהרן, יהיו לבניו אחריו, למשחה בהם, ולמלא-בם את-ידם. ל שבעת ימים, ילבשם הכהן תחתיו--מבניו: אשר יבא אל-אהל מועד, לשרת בקדש. לא ואת איל המלאים, תקח; ובשלת את-בשרו, במקם קדש. לב ואכל אהרן ובניו את-בשר האיל, ואת-הלחם אשר בסל, פתח, אהל מועד. לג ואכלו אתם אשר כפר בהם, למלא את-ידם לקדש אתם; וזר לא-יאכל, כי-קדש הם. לד ואם-יותר מבשר המלאים, ומן-הלחם--עד-הבקר: ושרפת את-הנותר באש, לא יאכל כי-קדש הוא. לה ועשית לאהרן ולבניו, ככה, ככל אשר-צויתי, אתכה; שבעת ימים, תמלא ידם. לו ופר חטאת תעשה ליום, על-הכפרים, וחטאת על-המזבח, בכפרך עליו; ומשחת אתו, לקדשו. לז שבעת ימים, תכפר על-המזבח, וקדשת, אתו; והיה המזבח קדש קדשים, כל-הנגע במזבח יקדש. {ס}

לח וזה, אשר תעשה על-המזבח: כבשים בני-שנה שנים ליום, תמיד. לט את-הכבש האחד, תעשה בבקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים. מ ועשרן סלת בלול בשמן כתית, רבע ההין, ונסך, רביעת ההין יין--לכבש, האחד. מא ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים: כמנחת הבקר וכנסכה, תעשה-לה, לריח ניחח, אשה ליהוה. מב עלת תמיד לדרתיכם, פתח אהל-מועד לפני יהוה, אשר אועד לכם שמה, לדבר אליך שם. מג ונעדתי שמה, לבני ישראל; ונקדש, בכבדי. מד וקדשתי את-אהל מועד, ואת-המזבח; ואת-אהרן ואת-בניו אקדש, לכהן לי. מה ושכנתי, בתוך בני ישראל; והייתי להם, לאלהים. מו וידעו, כי אני יהוה אלהיהם, אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים, לשכני בתוכם: אני, יהוה אלהיהם. {פ}