תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ה

א ואחר, באו משה ואהרן, ויאמרו, אל-פרעה: כה-אמר יהוה, אלהי ישראל, שלח את-עמי, ויחגו לי במדבר. ב ויאמר פרעה--מי יהוה אשר אשמע בקלו, לשלח את-ישראל: לא ידעתי את-יהוה, וגם את-ישראל לא אשלח. ג ויאמרו, אלהי העברים נקרא עלינו; נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר, ונזבחה ליהוה אלהינו--פן-יפגענו, בדבר או בחרב. ד ויאמר אלהם, מלך מצרים, למה משה ואהרן, תפריעו את-העם ממעשיו; לכו, לסבלתיכם. ה ויאמר פרעה, הן-רבים עתה עם הארץ; והשבתם אתם, מסבלתם. ו ויצו פרעה, ביום ההוא, את-הנגשים בעם, ואת-שטריו לאמר. ז לא תאספון לתת תבן לעם, ללבן הלבנים--כתמול שלשם: הם, ילכו, וקששו להם, תבן. ח ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם, תשימו עליהם--לא תגרעו, ממנו: כי-נרפים הם--על-כן הם צעקים לאמר, נלכה נזבחה לאלהינו. ט תכבד העבדה על-האנשים, ויעשו-בה; ואל-ישעו, בדברי-שקר. י ויצאו נגשי העם, ושטריו, ויאמרו אל-העם, לאמר: כה אמר פרעה, אינני נתן לכם תבן. יא אתם, לכו קחו לכם תבן, מאשר, תמצאו: כי אין נגרע מעבדתכם, דבר. יב ויפץ העם, בכל-ארץ מצרים, לקשש קש, לתבן. יג והנגשים, אצים לאמר: כלו מעשיכם דבר-יום ביומו, כאשר בהיות התבן. יד ויכו, שטרי בני ישראל, אשר-שמו עלהם, נגשי פרעה לאמר: מדוע לא כליתם חקכם ללבן, כתמול שלשם--גם-תמול, גם-היום. טו ויבאו, שטרי בני ישראל, ויצעקו אל-פרעה, לאמר: למה תעשה כה, לעבדיך. טז תבן, אין נתן לעבדיך, ולבנים אמרים לנו, עשו; והנה עבדיך מכים, וחטאת עמך. יז ויאמר נרפים אתם, נרפים; על-כן אתם אמרים, נלכה נזבחה ליהוה. יח ועתה לכו עבדו, ותבן לא-ינתן לכם; ותכן לבנים, תתנו. יט ויראו שטרי בני-ישראל, אתם--ברע לאמר: לא-תגרעו מלבניכם, דבר-יום ביומו. כ ויפגעו את-משה ואת-אהרן, נצבים לקראתם, בצאתם, מאת פרעה. כא ויאמרו אלהם, ירא יהוה עליכם וישפט: אשר הבאשתם את-ריחנו, בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת-חרב בידם, להרגנו. כב וישב משה אל-יהוה, ויאמר: אדני, למה הרעתה לעם הזה--למה זה, שלחתני. כג ומאז באתי אל-פרעה, לדבר בשמך, הרע, לעם הזה; והצל לא-הצלת, את-עמך.