תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ג

א ומשה, היה רעה את-צאן יתרו חתנו--כהן מדין; וינהג את-הצאן אחר המדבר, ויבא אל-הר האלהים חרבה. ב וירא מלאך יהוה אליו, בלבת-אש--מתוך הסנה; וירא, והנה הסנה בער באש, והסנה, איננו אכל. ג ויאמר משה--אסרה-נא ואראה, את-המראה הגדל הזה: מדוע, לא-יבער הסנה. ד וירא יהוה, כי סר לראות; ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה, ויאמר משה משה--ויאמר הנני. ה ויאמר, אל-תקרב הלם; של-נעליך, מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת-קדש הוא. ו ויאמר, אנכי אלהי אביך, אלהי אברהם אלהי יצחק, ואלהי יעקב; ויסתר משה, פניו, כי ירא, מהביט אל-האלהים. ז ויאמר יהוה, ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים; ואת-צעקתם שמעתי מפני נגשיו, כי ידעתי את-מכאביו. ח וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלתו מן-הארץ ההוא, אל-ארץ טובה ורחבה, אל-ארץ זבת חלב ודבש--אל-מקום הכנעני, והחתי, והאמרי והפרזי, והחוי והיבוסי. ט ועתה, הנה צעקת בני-ישראל באה אלי; וגם-ראיתי, את-הלחץ, אשר מצרים, לחצים אתם. י ועתה לכה, ואשלחך אל-פרעה; והוצא את-עמי בני-ישראל, ממצרים. יא ויאמר משה, אל-האלהים, מי אנכי, כי אלך אל-פרעה; וכי אוציא את-בני ישראל, ממצרים. יב ויאמר, כי-אהיה עמך, וזה-לך האות, כי אנכי שלחתיך: בהוציאך את-העם, ממצרים, תעבדון את-האלהים, על ההר הזה. יג ויאמר משה אל-האלהים, הנה אנכי בא אל-בני ישראל, ואמרתי להם, אלהי אבותיכם שלחני אליכם; ואמרו-לי מה-שמו, מה אמר אלהם. יד ויאמר אלהים אל-משה, אהיה אשר אהיה; ויאמר, כה תאמר לבני ישראל, אהיה, שלחני אליכם. טו ויאמר עוד אלהים אל-משה, כה-תאמר אל-בני ישראל, יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, שלחני אליכם; זה-שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר. טז לך ואספת את-זקני ישראל, ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי, אלהי אברהם יצחק ויעקב, לאמר: פקד פקדתי אתכם, ואת-העשוי לכם במצרים. יז ואמר, אעלה אתכם מעני מצרים, אל-ארץ הכנעני והחתי, והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי--אל-ארץ זבת חלב, ודבש. יח ושמעו, לקלך; ובאת אתה וזקני ישראל אל-מלך מצרים, ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו, ועתה נלכה-נא דרך שלשת ימים במדבר, ונזבחה ליהוה אלהינו. יט ואני ידעתי--כי לא-יתן אתכם מלך מצרים, להלך: ולא, ביד חזקה. כ ושלחתי את-ידי, והכיתי את-מצרים, בכל נפלאתי, אשר אעשה בקרבו; ואחרי-כן, ישלח אתכם. כא ונתתי את-חן העם-הזה, בעיני מצרים; והיה כי תלכון, לא תלכו ריקם. כב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה, כלי-כסף וכלי זהב ושמלת; ושמתם, על-בניכם ועל-בנתיכם, ונצלתם, את-מצרים.