תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יג

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב קדש-לי כל-בכור פטר כל-רחם, בבני ישראל--באדם, ובבהמה: לי, הוא. ג ויאמר משה אל-העם, זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחזק יד, הוציא יהוה אתכם מזה; ולא יאכל, חמץ. ד היום, אתם יצאים, בחדש, האביב. ה והיה כי-יביאך יהוה אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי, אשר נשבע לאבתיך לתת לך, ארץ זבת חלב, ודבש; ועבדת את-העבדה הזאת, בחדש הזה. ו שבעת ימים, תאכל מצת; וביום, השביעי, חג, ליהוה. ז מצות, יאכל, את, שבעת הימים; ולא-יראה לך חמץ, ולא-יראה לך שאר--בכל-גבלך. ח והגדת לבנך, ביום ההוא לאמר: בעבור זה, עשה יהוה לי, בצאתי, ממצרים. ט והיה לך לאות על-ידך, ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת יהוה, בפיך: כי ביד חזקה, הוצאך יהוה ממצרים. י ושמרת את-החקה הזאת, למועדה, מימים, ימימה. {פ}

יא והיה כי-יבאך יהוה, אל-ארץ הכנעני, כאשר נשבע לך, ולאבתיך; ונתנה, לך. יב והעברת כל-פטר-רחם, ליהוה; וכל-פטר שגר בהמה, אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה. יג וכל-פטר חמר תפדה בשה, ואם-לא תפדה וערפתו; וכל בכור אדם בבניך, תפדה. יד והיה כי-ישאלך בנך, מחר--לאמר מה-זאת: ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים, מבית עבדים. טו ויהי, כי-הקשה פרעה לשלחנו, ויהרג יהוה כל-בכור בארץ מצרים, מבכר אדם ועד-בכור בהמה; על-כן אני זבח ליהוה, כל-פטר רחם הזכרים, וכל-בכור בני, אפדה. טז והיה לאות על-ידכה, ולטוטפת בין עיניך: כי בחזק יד, הוציאנו יהוה ממצרים. {ס}

יז ויהי, בשלח פרעה את-העם, ולא-נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא: כי אמר אלהים, פן-ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה. יח ויסב אלהים את-העם דרך המדבר, ים-סוף; וחמשים עלו בני-ישראל, מארץ מצרים. יט ויקח משה את-עצמות יוסף, עמו: כי השבע השביע את-בני ישראל, לאמר, פקד יפקד אלהים אתכם, והעליתם את-עצמתי מזה אתכם. כ ויסעו, מסכת; ויחנו באתם, בקצה המדבר. כא ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן, לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם--ללכת, יומם ולילה. כב לא-ימיש עמוד הענן, יומם, ועמוד האש, לילה--לפני, העם. {פ}