תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ל

א ועשית מזבח, מקטר קטרת; עצי שטים, תעשה אתו. ב אמה ארכו ואמה רחבו, רבוע יהיה, ואמתים, קמתו; ממנו, קרנתיו. ג וצפית אתו זהב טהור, את-גגו ואת-קירתיו סביב--ואת-קרנתיו; ועשית לו זר זהב, סביב. ד ושתי טבעת זהב תעשה-לו מתחת לזרו, על שתי צלעתיו--תעשה, על-שני צדיו; והיה לבתים לבדים, לשאת אתו בהמה. ה ועשית את-הבדים, עצי שטים; וצפית אתם, זהב. ו ונתתה אתו לפני הפרכת, אשר על-ארן העדת--לפני הכפרת, אשר על-העדת, אשר אועד לך, שמה. ז והקטיר עליו אהרן, קטרת סמים; בבקר בבקר, בהיטיבו את-הנרת--יקטירנה. ח ובהעלת אהרן את-הנרת בין הערבים, יקטירנה--קטרת תמיד לפני יהוה, לדרתיכם. ט לא-תעלו עליו קטרת זרה, ועלה ומנחה; ונסך, לא תסכו עליו. י וכפר אהרן על-קרנתיו, אחת בשנה: מדם חטאת הכפרים, אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם--קדש-קדשים הוא, ליהוה. {פ}

יא וידבר יהוה, אל-משה לאמר. יב כי תשא את-ראש בני-ישראל, לפקדיהם, ונתנו איש כפר נפשו ליהוה, בפקד אתם; ולא-יהיה בהם נגף, בפקד אתם. יג זה יתנו, כל-העבר על-הפקדים--מחצית השקל, בשקל הקדש: עשרים גרה, השקל--מחצית השקל, תרומה ליהוה. יד כל, העבר על-הפקדים, מבן עשרים שנה, ומעלה--יתן, תרומת יהוה. טו העשיר לא-ירבה, והדל לא ימעיט, ממחצית, השקל--לתת את-תרומת יהוה, לכפר על-נפשתיכם. טז ולקחת את-כסף הכפרים, מאת בני ישראל, ונתת אתו, על-עבדת אהל מועד; והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה, לכפר על-נפשתיכם. {פ}

יז וידבר יהוה, אל-משה לאמר. יח ועשית כיור נחשת, וכנו נחשת--לרחצה; ונתת אתו, בין-אהל מועד ובין המזבח, ונתת שמה, מים. יט ורחצו אהרן ובניו, ממנו, את-ידיהם, ואת-רגליהם. כ בבאם אל-אהל מועד, ירחצו-מים--ולא ימתו; או בגשתם אל-המזבח לשרת, להקטיר אשה ליהוה. כא ורחצו ידיהם ורגליהם, ולא ימתו; והיתה להם חק-עולם לו ולזרעו, לדרתם. {פ}

כב וידבר יהוה, אל-משה לאמר. כג ואתה קח-לך, בשמים ראש, מר-דרור חמש מאות, וקנמן-בשם מחציתו חמשים ומאתים; וקנה-בשם, חמשים ומאתים. כד וקדה, חמש מאות בשקל הקדש; ושמן זית, הין. כה ועשית אתו, שמן משחת-קדש--רקח מרקחת, מעשה רקח; שמן משחת-קדש, יהיה. כו ומשחת בו, את-אהל מועד, ואת, ארון העדת. כז ואת-השלחן, ואת-כל-כליו, ואת-המנרה, ואת-כליה; ואת, מזבח הקטרת. כח ואת-מזבח העלה, ואת-כל-כליו; ואת-הכיר, ואת-כנו. כט וקדשת אתם, והיו קדש קדשים; כל-הנגע בהם, יקדש. ל ואת-אהרן ואת-בניו, תמשח; וקדשת אתם, לכהן לי. לא ואל-בני ישראל, תדבר לאמר: שמן משחת-קדש יהיה זה, לי--לדרתיכם. לב על-בשר אדם, לא ייסך, ובמתכנתו, לא תעשו כמהו; קדש הוא, קדש יהיה לכם. לג איש אשר ירקח כמהו, ואשר יתן ממנו על-זר--ונכרת, מעמיו. {ס}

לד ויאמר יהוה אל-משה קח-לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים, ולבנה זכה: בד בבד, יהיה. לה ועשית אתה קטרת, רקח מעשה רוקח, ממלח, טהור קדש. לו ושחקת ממנה, הדק, ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד, אשר אועד לך שמה; קדש קדשים, תהיה לכם. לז והקטרת, אשר תעשה--במתכנתה, לא תעשו לכם; קדש תהיה לך, ליהוה. לח איש אשר-יעשה כמוה, להריח בה--ונכרת, מעמיו. {ס}