תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יח

א לא יהי לכהניא ליוואי כל שבטא דלוי, חולק ואחסנא--עם ישראל; קורבניא דה' ואחסנתיה, ייכלון. ב ואחסנא לא יהי ליה, בגו אחוהי: מתנן דיהב ליה ה' אינין אחסנתיה, כמא דמליל ליה. {ס}

ג ודין יהי דחזי לכהניא מן עמא, מן נכסי נכסתא--אם תור אם אימר: וייתין, לכהנא, דרעא ולועא, וקיבתא. ד ריש עבורך חמרך ומשחך, וריש גיזת ענך--תיתין ליה. ה ארי ביה, אתרעי ה' אלהך--מכל שבטך: למקם לשמשא בשמא דה' הוא ובנוהי, כל יומיא. {ס}

ו וארי ייתי ליוואה מחדא מקרווך, מכל ישראל, דהוא, דר תמן; וייתי בכל רעות נפשיה, לאתרא דיתרעי ה'. ז וישמיש, בשמא דה' אלהיה--ככל אחוהי, ליוואי, דמשמשין תמן, קודם ה'. ח חולק כחולק, ייכלון, בר ממטרתא דיתה שבתא, דכין אתקינו אבהתא. {ס}

ט ארי את עליל לארעא, דה' אלהך יהיב לך--לא תילף למעבד, כתועבת עממיא האינון. י לא ישתכח בך, מעבר בריה וברתיה בנורא, קסים קסמין, מענין ומנחיש וחרש. יא ורטין, רטן; ושאיל בבידין ובזכורו, ותבע מן מיתיא. יב ארי מרחק קודם ה', כל עביד אילין; ובדיל, תועיבתא האילין, ה' אלהך, מתריך יתהון מן קודמך. יג שלים תהי, בדחלתא דה' אלהך. יד ארי עממיא האילין, דאת ירית יתהון--מן מענניא ומן קסמיא, שמעין; ואת--לא כין, יהב לך ה' אלהך. טו נבייא מבינך מאחך כוותי, יקים לך ה' אלהך: מיניה, תקבלון. טז ככול דשאילתא מן קודם ה' אלהך, בחורב, ביומא דקהלא, למימר: לא אוסיף, למשמע ית קל מימרא דה' אלהי, וית אישתא רבתא הדא לא אחזי עוד, ולא אמות. יז ואמר ה', לי: אתקינו, דמלילו. יח נבייא אקים להון מגו אחיהון, כוותך; ואתין פתגמי נבואתי, בפומיה, וימליל עימהון, ית כל דאפקדיניה. יט ויהי, גוברא דלא יקביל לפתגמיי, דימליל, בשמי--מימרי, יתבע מיניה. כ ברם נבייא דירשע למללא פתגמא בשמי, ית דלא פקידתיה למללא, ודימליל, בשום טעוות עממיא--ויתקטיל, נבייא ההוא. כא וארי תימר, בליבך: איכדין נידע ית פתגמא, דלא מלליה ה'. כב דימליל נבייא בשמא דה', ולא יהי פתגמא ולא יתקיים--הוא פתגמא, דלא מלליה ה': ברשע מלליה נבייא, לא תדחלון מיניה. {ס}