תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ג

א ואתפנינא וסליקנא, לאורח מתנן; ונפק עוג מלכא דמתנן לקדמותנא הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--לאדרעי. ב ואמר ה' לי, לא תדחל מיניה--ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה, וית ארעיה; ותעביד ליה--כמא דעבדתא לסיחון מלכא אמוראה, דיתיב בחשבון. ג ומסר ה' אלהנא בידנא, אף ית עוג מלכא דמתנן--וית כל עמיה; ומחינהי, עד דלא אשתאר ליה משיזיב. ד וכבשנא ית כל קרווהי, בעידנא ההוא--לא הות קרתא, דלא נסיבנא מינהון: שיתין קרווין כל בית פלך טרכונא, מלכותיה דעוג במתנן. ה כל אילין קרווין כריכן, מקפן שור רם--דילהון דשין ועברין: בר מקרווי פצחיא, דסגיאן לחדא. ו וגמרנא יתהון--כמא דעבדנא, לסיחון מלכא דחשבון: גמרנא כל קרוויא גובריא, נשיא וטפלא. ז וכל בעירא ועדיי קרוויא, בזנא לנא. ח ונסיבנא בעידנא ההוא, ית ארעא, מיד תרין מלכי אמוראה, דבעברא דירדנא--מנחלא דארנון, עד טורא דחרמון. ט צידונאי קרן לחרמון, סריון; ואמוראי, קרן ליה טור תלגא. י כול קרווי מישרא, וכל גלעד וכל מתנן, עד סלכה, ואדרעי--קרווי מלכותיה דעוג, במתנן. יא ארי לחוד עוג מלכא דמתנן, אשתאר משאר גיבריא--הא ערסיה ערסא דברזלא, הלא היא ברבת בני עמון: תשע אמין אורכה, וארבע אמין פותיה--באמת מלך. יב וית ארעא הדא יריתנא, בעידנא ההוא; מערוער דעל נחלא דארנון, ופלגות טורא דגלעד וקרווהי--יהבית, לשיבט ראובן ולשיבט גד. יג ושאר גלעד וכל מתנן, מלכותיה דעוג--יהבית, לפלגות שבטא דמנשה: כול בית פלך טרכונא לכל מתנן, ההוא מתקרי ארע גיבריא. יד יאיר בר מנשה, נסיב ית כל בית פלך טרכונא, עד תחום גשוראה, ואפיקירוס; וקרא יתהון על שמיה ית מתנן כפרני יאיר, עד יומא הדין. טו ולמכיר, יהבית ית גלעד. טז ולשיבט ראובן ולשיבט גד יהבית מן גלעד, ועד נחלא דארנון, גו נחלא, ותחומיה--ועד יובקא דנחלא, תחומא דבני עמון. יז ומישרא, וירדנא ותחומיה--מגיניסר, ועד ימא דמישרא ימא דמלחא, תחות משפך מי רמתא, מדנחא. יח ופקידית יתכון, בעידנא ההוא למימר: ה' אלהכון, יהב לכון ית ארעא הדא למירתה--מזרזין תעברון קודם אחיכון בני ישראל, כל מזרז חילא. יט לחוד נשיכון וטפלכון, ובעירכון, ידענא, ארי בעיר סגי לכון--ייתבון, בקרוויכון, דיהבית, לכון. כ עד דיניח ה' לאחיכון, כוותכון, ויירתון אף אינון, ית ארעא דה' אלהכון יהיב להון בעברא דירדנא; ותתובון, גבר לירותתיה, דיהבית, לכון. כא וית יהושוע פקידית, בעידנא ההוא למימר: עינך חזאה, ית כל דעבד ה' אלהכון לתרין מלכיא האילין--כין יעביד ה' לכל מלכוותא, דאת עבר לתמן. כב לא, תדחלון מינהון: ארי ה' אלהכון, מימריה מגיח לכון. {ס}

כג וצליתי, קודם ה', בעידנא ההוא, למימר. כד ה' אלוהים, את שריתא לאחזאה ית עבדך, ית רבותך, וית ידך תקיפתא--דאת הוא אלהא דשכינתך בשמיא מלעילא ושליט בארעא, לית דיעביד כעובדך וכגיברוותך. כה אעבר כען, ואחזי ית ארעא טבתא--דבעברא דירדנא: טורא טבא הדין, ובית מקדשא. כו והוה רגז מן קודם ה' עליי בדילכון, ולא קביל מיני; ואמר ה' לי, סגי לך--לא תוסיף למללא קודמיי עוד, בפתגמא הדין. כז סק לריש רמתא, וזקף עינך למערבא ולציפונא ולדרומא ולמדנחא--וחזי בעינך: ארי לא תעבר, ית ירדנא הדין. כח ופקיד ית יהושוע, ותקיפהי ועלימהי: ארי הוא יעבר, קודם עמא הדין, והוא יחסין יתהון, ית ארעא דתחזי. כט ויתיבנא בחילתא, לוקביל בית פעור. {פ}