תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק א

א אילין פתגמיא, דמליל משה עם כל ישראל, בעברא, דירדנא: אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל דארגיזו במישרא לוקביל ים סוף בפארן איתפלו על מנא, ובחצירות ארגיזו על בסרא--ועל דעבדו עיגל דדהב. ב מהלך חד עסר יומין מחורב, אורח טורא דשעיר, עד, רקם גיאה. ג והוה בארבעין שנין, בחד עסר ירחין בחד לירחא; מליל משה, עם בני ישראל, ככול דפקיד ה' יתיה, לוותהון. ד בתר דמחא, ית סיחון מלכא אמוראה, דיתיב, בחשבון--וית, עוג מלכא דמתנן, דיתיב בעשתרות, באדרעי. ה בעברא דירדנא, בארעא דמואב, שרי משה, פריש ית אולפן אורייתא הדא למימר. ו ה' אלהנא מליל עימנא, בחורב למימר: סגי לכון דיתיבתון, בטורא הדין. ז אתפנו וטולו לכון, ועולו לטורא דאמוראה ולכל מגירוהי, במישרא בטורא ובשפילתא ובדרומא, ובספר ימא--ארע כנענאה ולבנן, עד נהרא רבא נהרא פרת. ח חזו דיהבית קודמיכון, ית ארעא; עולו, ואחסינו ית ארעא, דקיים ה' לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקוב למיתן להון, ולבניהון בתריהון. ט ואמרית לכון, בעידנא ההוא למימר: לית אנא יכיל בלחודיי, לסוברא יתכון. י ה' אלהכון, אסגי יתכון; והא איתיכון יומא דין, ככוכבי שמיא לסגי. יא ה' אלהא דאבהתכון, יוסיף עליכון כוותכון--אלף זמנין; ויבריך יתכון, כמא דמליל לכון. יב איכדין אסובר, בלחודיי, טורחיכון ועסקיכון, ודינכון. יג הבו לכון גוברין חכימין וסוכלתנין, ומדען--לשבטיכון; ואמנינון, רישין עליכון. יד ואתיבתון, יתי; ואמרתון, תקין פתגמא דמלילתא למעבד. טו ודברית ית רישי שבטיכון, גוברין חכימין ומדען, ומניתי יתהון רישין, עליכון: רבני אלפי ורבני מאוותא, ורבני חמשין ורבני עסורייתא, וסרכין, לשבטיכון. טז ופקידית, ית דייניכון, בעידנא ההוא, למימר: שמעו בין אחיכון ותדינון קושטא, בין גוברא ובין אחוהי ובין גיוריה. יז לא תשתמודעון אפי בדינא, מילי זעירא כרבא תשמעון--לא תדחלון מן קודם גוברא, ארי דינא דה' הוא; ופתגמא דיקשי מינכון, תקרבון לוותי ואשמעיניה. יח ופקידית יתכון, בעידנא ההוא, ית כל פתגמיא, דתעבדון. יט ונטלנא מחורב, והליכנא ית כל מדברא רבא ודחילא ההוא דחזיתון אורח טורא דאמוראה, כמא דפקיד ה' אלהנא, יתנא; ואתינא, עד רקם גיאה. כ ואמרית, לכון: אתיתון עד טורא דאמוראה, דה' אלהנא יהיב לנא. כא חזי דיהב ה' אלהך, קודמך--ית ארעא: סק אחסין, כמא דמליל ה' אלהא דאבהתך לך--לא תדחל, ולא תיתבר. כב וקריבתון לוותי, כולכון, ואמרתון נשלח גוברין קודמנא, ויאללון לנא ית ארעא; ויתיבון יתנא, פתגמא--ית אורחא דניסק בה, וית קרוויא דניעול להון. כג ושפר בעיניי, פתגמא; ודברית מינכון תרי עסר גוברין, גוברא חד לשבטא. כד ואתפניאו וסליקו לטורא, ואתו עד נחלא דאתכלא; ואלילו, יתה. כה ונסיבו בידהון מאיבא דארעא, ואחיתו לנא; ואתיבו יתנא פתגמא, ואמרו, טבא ארעא, דה' אלהנא יהיב לנא. כו ולא אביתון, למיסק; וסריבתון, על מימרא דה' אלהכון. כז ואתרעמתון במשכניכון, ואמרתון, בדסני ה' יתנא, אפקנא מארעא דמצריים--לממסר יתנא בידא דאמוראה, לשיציותנא. כח לאן אנחנא סלקין, אחנא תברו ית ליבנא למימר עם רב ותקיף מיננא, קרווין רברבן וכריכן, עד צית שמיא; ואף בני גיברא, חזינא תמן. כט ואמרית, לכון: לא תיתברון ולא תדחלון, מינהון. ל ה' אלהכון דמדבר קודמיכון, מימריה יגיח לכון: ככול דעבד עימכון, במצריים--לעיניכון. לא ובמדברא, דחזיתא, דסוברך ה' אלהך, כמא דמסובר גוברא ית בריה--בכל אורחא דהליכתון, עד מיתיכון עד אתרא הדין. לב ובפתגמא, הדין--ליתיכון, מהימנין, במימרא דה', אלהכון. לג דמדבר קודמיכון באורחא, לאתקנא לכון אתר בית משרי--לאשריותכון: בעמודא דאישתא בליליא, לאחזיותכון באורחא דתהכון בה, ובעמודא דעננא, ביממא. לד ושמיע קודם ה', ית קל פתגמיכון; ורגיז וקיים, למימר. לה אם יחזי גבר בגובריא האילין, דרא בישא הדין--ית, ארעא טבתא, דקיימית, למיתן לאבהתכון. לו אלהין כלב בר יפונה, הוא יחזינה, וליה אתין ית ארעא דדרך בה, ולבנוהי--חלף, דאשלים בתר דחלתא דה'. לז אף עליי הוה רגז מן קודם ה', בדילכון למימר: אף את, לא תיעול לתמן. לח יהושוע בר נון דקאים קודמך, הוא ייעול לתמן; יתיה תקיף, ארי הוא יחסנינה לישראל. לט וטפלכון דאמרתון לביזא יהון, ובניכון דלא ידעו יומא דין טב וביש--אינון, ייעלון לתמן; ולהון אתנינה, ואינון יירתונה. מ ואתון, אתפנו לכון; וטולו למדברא, אורח ימא דסוף. מא ואתיבתון ואמרתון לי, חבנא קודם ה'--אנחנא ניסק ונגיח קרב, ככול דפקדנא ה' אלהנא; וזריזתון, גבר ית מני קרביה, ושריתון, למיסק לטורא. מב ואמר ה' לי, אימר להון לא תיסקון ולא תגיחון קרב--ארי לית שכינתי, ביניכון; ולא, תיתברון, קודם, בעלי דבביכון. מג ומלילית עימכון, ולא קבילתון; וסריבתון על מימרא דה', וארשעתון וסליקתון לטורא. מד ונפק אמוראה דיתיב בטורא ההוא, לקדמותכון, ורדפו יתכון, כמא דנתזן דברייתא; וטרדו יתכון בשעיר, עד חורמה. מה ותבתון ובכיתון, קודם ה'; ולא קביל ה' צלותכון, ולא אצית למיליכון. מו ויתיבתון ברקם, יומין סגיאין, כיומיא, דיתיבתון.