תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יד

א בנין אתון, קודם ה' אלהכון: לא תתהממון, ולא תשוון מרט בין עיניכון--על מית. ב ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; ובך אתרעי ה', למהוי ליה לעם חביב, מכול עממיא, דעל אפי ארעא. {ס}

ג לא תיכול, כל דמרחק. ד דין בעירא, דתיכלון: תורין, אימרין דרחלין וגדין דעיזין. ה איילא וטביא, ויחמורא; ויעלא ורימא, ותורבלא ודיצא. ו וכל בעירא דסדיקא פרסתה, ומטלפן טלפין תרתין פרסתה, מסקא פשרא, בבעירא--יתה, תיכלון. ז ברם ית דין לא תיכלון, ממסקי פשרא, ומסדיקי פרסתא, מטלפי טלפיא: ית גמלא וית ארנבא וית טבזא ארי מסקי פשרא אינון, ופרסתהון לא סדיקא--מסאבין אינון, לכון. ח וית חזירא ארי סדיק פרסתא הוא, ולא פשר--מסאב הוא, לכון; מבסרהון לא תיכלון, ובנבילתהון לא תקרבון. {ס}

ט ית דין, תיכלון, מכול, דבמיא: כול דליה ציצין וקלפין, תיכלון. י וכול דלית ליה ציצין וקלפין, לא תיכלון--מסאב הוא, לכון. {ס}

יא כל ציפר דכי, תיכלון. יב ודין, דלא תיכלון מינהון: נשרא וער, ועוזיא. יג ובת כנפא, וטרפיתא, ודייתא, לזנה. יד וית כל עורבא, לזניה. טו וית בת נעמיתא, וציצא וציפר שחפא; ונצא, לזנוהי. טז וקדיא וקיפופא, ובוותא. יז וקתא וירקריקא, ושלינונא. יח וחווריתא, ואיבו לזנה; ונגר טורא, ועטליפא. יט וכול רחשא דעופא, מסאב הוא לכון: לא, יתאכלון. כ כל עוף דכי, תיכלון. כא לא תיכלון כל נבילא לתותב ערל דבקרווך תיתנינה וייכלינה, או תזבנינה לבר עממין--ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב. {פ}

כב עסרא תעסר, ית כל עללת זרעך, דיפיק חקלא, שנא שנא. כג ותיכול קודם ה' אלהך, באתרא דיתרעי לאשראה שכינתיה תמן, מעסר עבורך חמרך ומשחך, ובכורי תורך וענך: בדיל דתילף, למדחל קודם ה' אלהך--כל יומיא. כד וארי יסגי מינך אורחא, ארי לא תיכול למיטליה--ארי יתרחק מינך אתרא, דיתרעי ה' אלהך לאשראה שכינתיה תמן: ארי יברכינך, ה' אלהך. כה ותיתין, בכספא; ותצור כספא, בידך, ותהך לאתרא, דיתרעי ה' אלהך ביה. כו ותיתין כספא בכול דתתרעי נפשך בתורי ובענא, ובחמר חדת ועתיק, ובכול דתשאלינך, נפשך; ותיכול תמן, קודם ה' אלהך, ותחדי, את ואנש ביתך. כז וליוואה דבקרווך, לא תרחקיניה: ארי לית ליה חולק ואחסנא, עימך. {ס}

כח מסוף תלת שנין, תפיק ית כל מעסר עללתך, בשתא, ההיא; ותצנע, בקרווך. כט וייתי ליוואה ארי לית ליה חולק ואחסנא עימך, וגיורא ויתמא וארמלתא דבקרווך, וייכלון, ויסבעון--בדיל דיברכינך ה' אלהך, בכל עובדי ידך דתעביד. {ס}