תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק יד

א בנין אתון, קודם ה' אלהכון:  לא תתהממון, ולא תשוון מרט בין עיניכון--על מית.  ב ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; ובך אתרעי ה', למהוי ליה לעם חביב, מכול עממיא, דעל אפי ארעא.  {ס}

ג לא תיכול, כל דמרחק.  ד דין בעירא, דתיכלון:  תורין, אימרין דרחלין וגדין דעיזין.  ה איילא וטביא, ויחמורא; ויעלא ורימא, ותורבלא ודיצא.  ו וכל בעירא דסדיקא פרסתה, ומטלפן טלפין תרתין פרסתה, מסקא פשרא, בבעירא--יתה, תיכלון.  ז ברם ית דין לא תיכלון, ממסקי פשרא, ומסדיקי פרסתא, מטלפי טלפיא:  ית גמלא וית ארנבא וית טבזא ארי מסקי פשרא אינון, ופרסתהון לא סדיקא--מסאבין אינון, לכון.  ח וית חזירא ארי סדיק פרסתא הוא, ולא פשר--מסאב הוא, לכון; מבסרהון לא תיכלון, ובנבילתהון לא תקרבון.  {ס}

ט ית דין, תיכלון, מכול, דבמיא:  כול דליה ציצין וקלפין, תיכלון.  י וכול דלית ליה ציצין וקלפין, לא תיכלון--מסאב הוא, לכון.  {ס}

יא כל ציפר דכי, תיכלון.  יב ודין, דלא תיכלון מינהון:  נשרא וער, ועוזיא.  יג ובת כנפא, וטרפיתא, ודייתא, לזנה.  יד וית כל עורבא, לזניה.  טו וית בת נעמיתא, וציצא וציפר שחפא; ונצא, לזנוהי.  טז וקדיא וקיפופא, ובוותא.  יז וקתא וירקריקא, ושלינונא.  יח וחווריתא, ואיבו לזנה; ונגר טורא, ועטליפא.  יט וכול רחשא דעופא, מסאב הוא לכון:  לא, יתאכלון.  כ כל עוף דכי, תיכלון.  כא לא תיכלון כל נבילא לתותב ערל דבקרווך תיתנינה וייכלינה, או תזבנינה לבר עממין--ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב.  {פ}

כב עסרא תעסר, ית כל עללת זרעך, דיפיק חקלא, שנא שנא.  כג ותיכול קודם ה' אלהך, באתרא דיתרעי לאשראה שכינתיה תמן, מעסר עבורך חמרך ומשחך, ובכורי תורך וענך:  בדיל דתילף, למדחל קודם ה' אלהך--כל יומיא.  כד וארי יסגי מינך אורחא, ארי לא תיכול למיטליה--ארי יתרחק מינך אתרא, דיתרעי ה' אלהך לאשראה שכינתיה תמן:  ארי יברכינך, ה' אלהך.  כה ותיתין, בכספא; ותצור כספא, בידך, ותהך לאתרא, דיתרעי ה' אלהך ביה.  כו ותיתין כספא בכול דתתרעי נפשך בתורי ובענא, ובחמר חדת ועתיק, ובכול דתשאלינך, נפשך; ותיכול תמן, קודם ה' אלהך, ותחדי, את ואנש ביתך.  כז וליוואה דבקרווך, לא תרחקיניה:  ארי לית ליה חולק ואחסנא, עימך.  {ס}

כח מסוף תלת שנין, תפיק ית כל מעסר עללתך, בשתא, ההיא; ותצנע, בקרווך.  כט וייתי ליוואה ארי לית ליה חולק ואחסנא עימך, וגיורא ויתמא וארמלתא דבקרווך, וייכלון, ויסבעון--בדיל דיברכינך ה' אלהך, בכל עובדי ידך דתעביד.  {ס}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד