תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כב

א לא תחזי ית תורא דאחוך או ית אימריה, דטען, ותכבוש, מינהון: אתבא תתיבינון, לאחוך. ב ואם לא קריב אחוך לוותך, ולא ידעת ליה--ותכנשיניה, לגו ביתך, ויהי עימך עד דיתבע אחוך יתיה, ותתיביניה ליה. ג וכין תעביד לחמריה, וכין תעביד לכסותיה, וכין תעביד לכל אבידתא דאחוך דתיבד מיניה, ותשכחינה: לית לך רשו, לכסיותה. {ס}

ד לא תחזי ית חמרא דאחוך או תוריה, רמן באורחא, ותכבוש, מינהון: אקמא תקים, עימיה. {ס}

ה לא יהי תיקון זין דגבר על איתא, ולא ייתקן גבר בתיקוני איתא: ארי מרחק קודם ה' אלהך, כל עביד אילין. {פ}

ו ארי תערע קינא דציפרא קודמך באורחא בכל אילן או על ארעא, אפרוחין או ביעין, ואימא רביעא על אפרוחין, או על ביעין--לא תיסב אימא, על בניא. ז שלחא תשלח ית אימא, וית בניא תיסב לך, בדיל דייטב לך, ותוריך יומין. {ס}

ח ארי תבני ביתא חדתא, ותעביד תייקא לאיגרך; ולא תשווי חובת קטול בביתך, ארי ייפול דנפיל מיניה. ט לא תזרע כרמך, עירובין: דלמא תסתאב, דמעת זרעך דתזרע, ועללת, כרמא. {ס}

י לא תרדי בתורא ובחמרא, כחדא. יא לא תלבש שעטניזא, עמר וכיתן מחובר כחדא. {ס}

יב כרוספדין, תעביד לך, על ארבע כנפי כסותך, דתתכסי בה. {ס}

יג ארי ייסב גבר, איתתא; וייעול לוותה, ויסנינה. יד וישווי לה תסקופי מילין, ויפיק עלה שום ביש; ויימר, ית איתתא הדא נסיבית, ועאלית לוותה, ולא אשכחית לה בתולין. טו וייסב אבוהא דעולימתא, ואימה; ויפקון ית בתולי עולימתא, לקדם סבי קרתא--ולתרע בית דין אתרא. טז ויימר אבוהא דעולימתא, לסביא: ית ברתי, יהבית לגוברא הדין לאיתו--וסנה. יז והא הוא שווי תסקופי מילין למימר, לא אשכחית לברתך בתולין, ואילין, בתולי ברתי; ויפרסון, שושיפא, קודם, סבי קרתא. יח וידברון סבי קרתא ההיא, ית גוברא; וילקון, יתיה. יט ויגבון מיניה מאה סלעין דכסף, וייתנון לאבוהא דעולימתא--ארי אפיק שום ביש, על בתולתא בת ישראל; וליה תהי לאיתו, לית ליה רשו למפטרה כל יומוהי. {ס}

כ ואם קושטא הוה, פתגמא הדין: לא אשתכחו בתולין, לעולימתא. כא ויפקון ית עולימתא לתרע בית אבוהא, וירגמונה אנשי קרתה באבניא ותמות--ארי עבדת קלנא בישראל, לזנאה בית אבוהא; ותפלי עביד דביש, מבינך. {ס}

כב ארי ישתכח גבר שכיב עם איתתא איתת גבר, ויתקטלון אף תרוויהון--גוברא דשכיב עם איתתא, ואיתתא; ותפלי עביד דביש, מישראל. {ס}

כג ארי תהי עולימתא בתולתא, דמארסא לגבר; וישכחינה גבר בקרתא, וישכוב עימה. כד ותפקון ית תרוויהון לתרע קרתא ההיא, ותרגמון יתהון באבניא וימותון--ית עולימתא על עיסק דלא צווחת בקרתא, וית גוברא על עיסק דעני ית איתת חבריה; ותפלי עביד דביש, מבינך. {ס}

כה ואם בחקלא ישכח גוברא, ית עולימתא דמארסא, ויתקיף בה גוברא, וישכוב עימה: ויתקטיל, גוברא דשכיב עימה--בלחודוהי. כו ולעולימתא לא תעביד מידעם, לית לעולימתא חובת דין דקטול: ארי כמא דיקום גוברא על חבריה, ויקטליניה נפש--כין, פתגמא הדין. כז ארי בחקלא, אשכחה; צווחת, עולימתא דמארסא, ולית דפריק, לה. {ס}

כח ארי ישכח גבר, עולימתא בתולתא דלא מארסא, ויחדינה, וישכוב עימה; וישתכחון. כט וייתין גוברא דשכיב עימה, לאבוהא דעולימתא--חמשין סלעין דכסף; וליה תהי לאיתו, חלף דעניה--לית ליה רשו למפטרה, כל יומוהי. {ס}