תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יא

א ותרחם, ית ה' אלהך; ותיטר מטרת מימריה, וקיימוהי ודינוהי ופיקודוהי--כל יומיא. ב ותידעון, יומא דין, ארי לא ית בניכון דלא ידעו ודלא חזו, ית אולפנא דה' אלהכון: ית רבותיה--ית ידיה תקיפתא, ודרעיה מרממא. ג וית אתוותיה, וית עובדוהי, דעבד, בגו מצריים--לפרעה מלכא דמצריים, ולכל ארעיה. ד ודעבד למשרית מצראי לסוסוותהון ולרתיכיהון, דאטיף ית מי ימא דסוף על אפיהון, במרדפהון, בתריכון; ואבידינון ה', עד יומא הדין. ה ודעבד לכון, במדברא, עד מיתיכון, עד אתרא הדין. ו ודעבד לדתן ולאבירם, בני אליאב בר ראובן, דפתחת ארעא ית פומה, ובלעתנון וית אנש בתיהון וית משכניהון--וית כל יקומא דעימהון, בגו כל ישראל. ז ארי עיניכון חזאה, ית כל עובדא דה' רבא--דעבד. ח ותיטרון, ית כל תפקידתא, דאנא מפקיד לך, יומא דין--בדיל דתיתקפון, ותיעלון ותירתון ית ארעא, דאתון עברין לתמן, למירתה. ט ובדיל דתירכון יומין על ארעא, דקיים ה' לאבהתכון למיתן להון ולבניהון--ארע עבדא חלב, ודבש. {ס}

י ארי ארעא, דאת עליל לתמן למירתה--לא כארעא דמצריים היא, דנפקתון מתמן: דתזרע ית זרעך, ומשקית ליה ברגלך כגינת ירקא. יא וארעא, דאתון עברין לתמן למירתה--ארע טורין, ובקען; למטר שמיא, שתיא מיא. יב ארעא, דה' אלהך תבע יתה: תדירא, עיני ה' אלהך בה--מרישה דשתא, ועד סופה דשתא. {ס}

יג ויהי, אם קבלא תקבלון לפיקודיי, דאנא מפקיד יתכון, יומא דין--למרחם ית ה' אלהכון, ולמפלח קודמוהי, בכל ליבכון, ובכל נפשכון. יד ואתין מטר ארעכון בעידניה, בכיר ולקיש; ותכנוש עבורך, וחמרך ומשחך. טו ואתין עסבא בחקלך, לבעירך; ותיכול, ותסבע. טז אסתמרו לכון, דלמא יטעי ליבכון; ותסטון, ותפלחון לטעוות עממיא, ותסגדון, להון. יז ויתקף רוגזא דה' בכון, וייחוד ית שמיא ולא יהי מטרא, וארעא, לא תיתין ית עללתה; ותיבדון בפריע, מעל ארעא טבתא, דה', יהיב לכון. יח ותשוון ית פתגמיי אילין, על ליבכון ועל נפשכון; ותקטרון יתהון לאת על ידכון, ויהון לתפילין בין עיניכון. יט ותלפון יתהון ית בניכון, למללא בהון, במיתבך בביתך ובמהכך באורחא, ובמשכבך ובמקימך. כ ותכתובינון על מזוזיין ותקבעינון בסיפי ביתך, ובתרעך. כא בדיל דיסגון יומיכון, ויומי בניכון, על ארעא, דקיים ה' לאבהתכון למיתן להון--כיומי שמיא, על ארעא. {ס}

כב ארי אם מיטר תיטרון ית כל תפקידתא הדא, דאנא מפקיד יתכון--למעבדה: למרחם ית ה' אלהכון, למהך בכל אורחן דתקנן קודמוהי--ולאתקרבא לדחלתיה. כג ויתריך ה' ית כל עממיא האילין, מן קודמיכון; ותירתון עממין, רברבין ותקיפין מינכון. כד כל אתרא, דתדרוך פרסת רגלכון ביה--דילכון יהי: מן מדברא ולבנן מן נהרא נהרא פרת, ועד ימא מערבאה--יהי, תחומכון. כה לא יתעתד אנש, קודמיכון: דחלתכון ואימתכון ייתין ה' אלהכון, על אפי כל ארעא דתדרכון בה, כמא דמליל, לכון. {ס}

כו חזו, דאנא יהיב קודמיכון--יומא דין: ברכן, ולווטין. כז ית ברכן--אם תקבלון, לפיקודיא דה' אלהכון, דאנא מפקיד יתכון, יומא דין. כח ולווטין, אם לא תקבלון לפיקודיא דה' אלהכון, ותסטון מן אורחא, דאנא מפקיד יתכון יומא דין: למהך, בתר טעוות עממיא--דלא ידעתון. {ס}

כט ויהי, ארי יעילינך ה' אלהך, לארעא, דאת עליל לתמן למירתה--ותיתין ית מברכיא על טורא דגריזין, וית מלטטיא על טורא דעיבל. ל הלא אינון בעברא דירדנא, אחורי אורח מעלני שמשא, בארע כנענאה, דיתיב במישרא--לוקביל, גלגלא, בסטר, מישרי מורה. לא ארי אתון, עברין ית ירדנא, למיעל למירת ית ארעא, דה' אלהכון יהיב לכון; ותירתון יתה, ותיתבון בה. לב ותיטרון למעבד, ית כל קיימיא וית דיניא, דאנא יהיב קודמיכון, יומא דין.