תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ט

א שמע ישראל, את עבר יומא דין ית ירדנא, למיעל למירת עממין, רברבין ותקיפין מינך--קרווין רברבן וכריכן, עד צית שמיא. ב עם רב ותקיף, בני גיבריא: דאת ידעתא, ואת שמעתא--מאן ייכול למקם, קודם בני גיברא. ג ותידע יומא דין, ארי ה' אלהך הוא עבר קודמך מימריה אישא אכלא--הוא ישיצינון והוא יתברינון, קודמך; ותתריכינון ותובידינון בפריע, כמא דמליל ה' לך. ד לא תימר בליבך, בדיתבר ה' אלהך יתהון מן קודמך למימר, בזכותי אעלני ה', למירת ית ארעא הדא: ובחובי עממיא האילין, ה' מתריך להון מן קודמך. ה לא בזכותך, ובקשיטות ליבך, את עליל, למירת ית ארעהון: ארי בחובי עממיא האילין, ה' אלהך מתריך להון מן קודמך, ובדיל לקיימא ית פתגמא דקיים ה' לאבהתך, לאברהם ליצחק וליעקוב. ו ותידע, ארי לא בזכותך ה' אלהך יהיב לך ית ארעא טבתא הדא--למירתה: ארי עם קשי קדל, את. ז הוי דכיר, לא תתנשי, ית דארגיזתא קודם ה' אלהך, במדברא: למן יומא דנפקתא מארעא דמצריים, עד מיתיכון עד אתרא הדין, מסרבין הוויתון, קודם ה'. ח ובחורב ארגיזתון, קודם ה'; ותקיף רוגזא דה' בכון, לשיצאה יתכון. ט במיסקי לטורא, למיסב לוחי אבניא לוחי קיימא, דגזר ה', עימכון; ויתיבית בטורא, ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכלית, ומיא לא שתיתי. י ויהב ה' לי, ית תרין לוחי אבניא--כתיבין, באצבעא דה'; ועליהון, ככל פתגמיא דמליל ה' עימכון בטורא מגו אישתא--ביומא דקהלא. יא והוה, מסוף ארבעין יממין, וארבעין, לילוון; יהב ה' לי, ית תרין לוחי אבניא--לוחי קיימא. יב ואמר ה' לי, קום חות בפריע מכא--ארי חביל עמך, דאפיקתא ממצריים: סטו בפריע, מן אורחא דפקידתינון--עבדו להון, מתכא. יג ואמר ה', לי למימר: גלי קודמיי עמא הדין, והא עם קשי קדל הוא. יד אנח בעותך מן קודמיי, ואשיצינון, ואמחי ית שומהון, מתחות שמיא; ואעביד, יתך, לעם תקיף וסגי, מינהון. טו ואתפניתי, ונחתית מן טורא, וטורא, בער באישתא; ותרין לוחי קיימא, על תרתין ידיי. טז וחזית, והא חבתון קודם ה' אלהכון--עבדתון לכון, עיגל מתכא: סטיתון בפריע--מן אורחא, דפקיד ה' יתכון. יז ואחדית, בתרין לוחיא, ורמיתינון, מעל תרתין ידיי; ותברתינון, לעיניכון. יח ואשתטחית קודם ה' כד בקדמיתא, ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכלית, ומיא לא שתיתי: על כל חובתכון דחבתון, למעבד דביש קודם ה' לארגזא קודמוהי. יט ארי דחילית, מן קודם רוגזא וחמתא, דרגז ה' עליכון, לשיצאה יתכון; וקביל ה' צלותי, אף בזמנא ההוא. כ ועל אהרון, הוה רגז מן קודם ה' לחדא--לשיציותיה; וצליתי אף על אהרון, בעידנא ההוא. כא וית חובתכון דעבדתון ית עגלא, נסיבית ואוקידית יתיה בנורא, ושפית יתיה בשופינא יאות, עד דהוה דקיק לעפרא; ורמית, ית עפריה, לנחלא, דנחית מן טורא. כב ובדליקתא, ובניסיתא, ובקברי, דמשאלי--מרגזין הוויתון, קודם ה'. כג וכד שלח ה' יתכון, מרקם גיאה למימר, סקו ואחסינו ית ארעא, דיהבית לכון; וסריבתון, על מימרא דה' אלהכון, ולא הימנתון ליה, ולא קבילתון למימריה. כד מסרבין הוויתון, קודם ה', מיומא, דידעית יתכון. כה ואשתטחית קודם ה', ית ארבעין יממין וית ארבעין לילוון--דאשתטחית: ארי אמר ה', לשיצאה יתכון. כו וצליתי קודם ה', ואמרית, ה' אלוהים לא תחביל עמך ואחסנתך, דפרקתא בתוקפך--דאפיקתא ממצריים, ביד תקיפא. כז אידכר, לעבדך--לאברהם ליצחק, וליעקוב: לא תתפני, לקשיות עמא הדין, ולחוביהון, ולחטאיהון. כח דלמא יימרון, דיירי ארעא דאפיקתנא מתמן, מדלית יוכלא קודם ה', לאעלותהון לארעא דמליל להון; ומדסני יתהון, אפיקינון לקטלותהון במדברא. כט ואינון עמך, ואחסנתך, דאפיקתא בחילך רבא, ובדרעך מרממא. {פ}