תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ב

א ואתפנינא ונטלנא למדברא, אורח ימא דסוף, כמא דמליל ה', עימי; ואקיפנא ית טורא דשעיר, יומין סגיאין. {ס}

ב ואמר ה', לי למימר. ג סגי לכון, דאקיפתון ית טורא הדין; אתפנו לכון, לציפונא. ד וית עמא, פקיד למימר, אתון עברין בתחום אחיכון בני עשיו, דיתבין בשעיר; וידחלון מינכון, ותסתמרון לחדא. ה לא תתגרן בהון--ארי לא אתין לכון מארעהון, עד מדרך פרסת רגל: ארי ירותא לעשיו, יהבית ית טורא דשעיר. ו עבורא תזבנון מינהון בכספא, ותיכלון; ואף מיא תזבנון מינהון, בכספא--ותשתון. ז ארי ה' אלהך ברכך, בכול עובדי ידך--סופיק לך צורכך במהכך, ית מדברא רבא הדין: דנן ארבעין שנין, מימרא דה' אלהך בסעדך--לא חסרתא, מידעם. ח ועברנא מלוות אחנא בני עשיו, דיתבין בשעיר, מאורח מישרא, מאילת ומעציון גבר; {ס} ואתפנינא, ועברנא, אורח, מדברא דמואב. ט ואמר ה' לי, לא תצור על מואבאי, ולא תתגרי למעבד עימהון, קרב: ארי לא אתין לך מארעהון, ירותא--ארי לבני לוט, יהבית ית לחית ירותא. י אימתני מלקדמין, יתיבו בה--עם רב וסגי ותקיף, כגיבריא. יא גיבריא מתחשבין אף אינון, כגיבריא; ומואבאי, קרן להון אימתני. יב ובשעיר יתיבו חוראי, מלקדמין, ובני עשיו תריכונון ושיציאונון מן קודמיהון, ויתיבו באתרהון: כמא דעבד ישראל, לארע ירותתיה, דיהב ה', להון. יג כען, קומו ועיברו לכון--ית נחלא דזרד; ועברנא, ית נחלא דזרד. יד ויומיא דהליכנא מרקם גיאה, עד דעברנא ית נחלא דזרד, תלתין ותמני, שנין--עד דסף כל דרא גוברי מגיחי קרבא, מגו משריתא, כמא דקיים ה', להון. טו ואף מחא מן קודם ה' הות בהון, לשיציותהון מגו משריתא, עד, דשלימו. טז והוה כד שלימו כל גוברי מגיחי קרבא, לממת--מגו עמא. {ס}

יז ומליל ה', לי למימר. יח את עבר יומא דין ית תחום מואב, ית לחית. יט ותתקרב, לוקביל בני עמון--לא תצור עליהון, ולא תתגרי למעבד עימהון קרב: ארי לא אתין מארע בני עמון לך, ירותא--ארי לבני לוט, יהבתה ירותא. כ ארע גיבריא מתחשבא, אף היא: גיברין יתיבו בה, מלקדמין, ועמונאי, קרן להון חשבני. כא עם רב וסגי ותקיף, כגיבריא; ושיצינון ה' מן קודמיהון, ותריכונון ויתיבו באתרהון. כב כמא דעבד לבני עשיו, דיתבין בשעיר--דשיצי ית חוראי, מן קודמיהון, ותריכונון ויתיבו באתרהון, עד יומא הדין. כג ועוואי דיתבין ברפיח, עד עזה--קפוטקאי דנפקו מקפוטקיא, שיציאונון ויתיבו באתרהון. כד קומו טולו, ועיברו ית נחלא דארנון--חזי דמסרית בידך ית סיחון מלכא דחשבון אמוראה וית ארעיה, שרי לתרכותיה; ותתגרי למעבד עימיה, קרב. כה יומא הדין, אשרי למיתן זיעתך ודחלתך, על אפי עממיא, דתחות כל שמיא--דישמעון שמעך, ויזועון וייתברון מן קודמך. כו ושלחית אזגדין ממדבר קדימות, לוות סיחון מלכא דחשבון, פתגמי שלמא, למימר. כז אעבר בארעך, באורחא באורחא איזיל: לא אסטי, לימינא ולסמאלא. כח עבורא בכספא תזבין לי ואיכול, ומיא בכספא תיתין לי ואשתי; לחוד, אעבר ברגליי. כט כמא דעבדו לי בני עשיו, דיתבין בשעיר, ומואבאי, דיתבין בלחית--עד דאעבר, ית ירדנא, לארעא, דה' אלהנא יהיב לנא. ל ולא אבא, סיחון מלכא דחשבון, למשבקנא למעבר, בתחומיה: ארי אקשי ה' אלהך ית רוחיה, ותקיף ית ליביה, בדיל לממסריה בידך, כיומא הדין. {ס}

לא ואמר ה', לי, חזי דשריתי לממסר קודמך, ית סיחון וית ארעיה; שרי לתרכותיה, למירת ית ארעיה. לב ונפק סיחון לקדמותנא הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--ליהץ. לג ומסריה ה' אלהנא, קודמנא; ומחינא יתיה וית בנוהי, וית כל עמיה. לד וכבשנא ית כל קרווהי, בעידנא ההוא, וגמרנא ית כל קרוויא גובריא, ונשיא וטפלא: לא אשארנא, משיזיב. לה לחוד בעירא, בזנא לנא, ועדיי קרוויא, דכבשנא. לו מערוער דעל כיף נחלא דארנון וקרתא דבנחלא, ועד גלעד, לא הות קרתא, דתקיפת מיננא: ית כולא, מסר ה' אלהנא קודמנא. לז לחוד לארע בני עמון, לא קריבתא: כל כיף נחל יובקא, וקרווי טורא, וכול דפקיד, ה' אלהנא.