תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק טו

א מסוף שבע שנין, תעביד שמיטתא. ב ודין, פתגם שמיטתא--דישמיט כל גבר מרי רשו, דירשי בחבריה: לא יתבע מן חבריה ומן אחוהי, ארי קרא שמיטתא קודם ה'. ג מן בר עממין, תתבע; ודיהי לך עם אחוך, תשמיט ידך. ד לחוד, ארי לא יהי בך מסכינא: ארי ברכא יברכינך, ה', בארעא, דה' אלהך יהיב לך אחסנא למירתה. ה לחוד אם קבלא תקביל, למימרא דה' אלהך, למיטר למעבד ית כל תפקידתא הדא, דאנא מפקיד לך יומא דין. ו ארי ה' אלהך ברכך, כמא דמליל לך; ותוזיף לעממין סגיאין, ואת לא תזיף, ותשלוט בעממין סגיאין, ובך לא ישלטון. {ס}

ז ארי יהי בך מסכינא חד מאחך, בחדא מקרווך, בארעך, דה' אלהך יהיב לך--לא תתקיף ית ליבך, ולא תקפוץ ית ידך, מאחוך, מסכינא. ח ארי מפתח תפתח ית ידך, ליה; ואוזפא, תוזפיניה, כמיסת חוסרניה, דחסיר ליה. ט אסתמר לך דלמא יהי פתגם עם ליבך ברשע למימר, קריבת שתא דשביעיתא שתא דשמיטתא, ותבאש עינך באחוך מסכינא, ולא תיתין ליה; ויקרי עלך קודם ה', ויהי בך חובא. י מיתן תיתין ליה, ולא יבאש ליבך במיתנך ליה: ארי בדיל פתגמא הדין, יברכינך ה' אלהך, בכל עובדך, ובכול אושטות ידך. יא ארי לא יפסוק מסכינא, מגו ארעא; על כין אנא מפקיד לך, למימר, מפתח תפתח ית ידך לאחוך לענייך ולמסכינך, בארעך. {ס}

יב ארי יזדבן לך אחוך בר ישראל, או בת ישראל--ויפלחינך, שית שנין; ובשתא, שביעיתא, תפטריניה בר חורין, מעימך. יג וארי תפטריניה בר חורין, מעימך--לא תפטריניה, ריקן. יד אפרשא תפריש, ליה, מענך, ומאידרך וממעצרתך: דברכך ה' אלהך, תיתין ליה. טו ותדכר, ארי עבדא הוויתא בארעא דמצריים, ופרקך, ה' אלהך; על כין אנא מפקיד לך, ית פתגמא הדין--יומא דין. טז ויהי ארי יימר לך, לא אפוק מעימך: ארי ריחמך ולאנש ביתך, ארי טב ליה עימך. יז ותיסב ית מרצעא, ותיתין באודניה ובדשא, ויהי לך, עבד פלח לעלם; ואף לאמתך, תעביד כין. יח לא יקשי בעינך, במפטרך יתיה בר חורין מעימך--ארי על חד תרין כאגר אגירא, פלחך שית שנין; ויברכינך ה' אלהך, בכול דתעביד. {פ}

יט כל בוכרא דיתייליד בתורך ובענך, דכרין--תקדיש, קודם ה' אלהך: לא תפלח בבוכרא דתורך, ולא תיגוז בוכרא דענך. כ קודם ה' אלהך תיכליניה שנא בשנא, באתרא דיתרעי ה'--את, ואנש ביתך. כא וארי יהי ביה מומא, חגיר או עוויר, כול, מום ביש--לא תיכסיניה, קודם ה' אלהך. כב בקרווך, תיכליניה--מסאבא ודכיא כחדא, כבסר טביא ואיילא. כג לחוד ית דמיה, לא תיכול: על ארעא תישדיניה, כמיא. {פ}