תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ז

א ארי יעילינך, ה' אלהך, לארעא, דאת עליל לתמן למירתה; ויתריך עממין סגיאין מן קודמך חיתאי וגרגישאי ואמוראי וכנענאי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי--שבעא עממין, סגיאין ותקיפין מינך. ב וימסרינון ה' אלהך, קודמך--ותמחינון: גמרא תגמר יתהון, לא תגזר להון קיים ולא תרחים עליהון. ג ולא תתחתן, בהון: ברתך לא תיתין לבריה, וברתיה לא תיסב לברך. ד ארי יטעיין ית ברך מבתר פולחני, ויפלחון לטעוות עממיא; ויתקף רוגזא דה' בכון, וישיצינך בפריע. ה ארי אם כדין תעבדון, להון--איגוריהון תתרעון, וקמתהון תתברון; ואשיריהון, תקצצון, וצלמיהון, תיקדון בנורא. ו ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך: בך אתרעי ה' אלהך, למהוי ליה לעם חביב, מכול עממיא, דעל אפי ארעא. ז לא מדסגיאין אתון מכל עממיא, צבי ה' בכון--ואתרעי בכון: ארי אתון זעירין, מכל עממיא. ח ארי מדרחים ה' יתכון, ומדנטר ית קיימא דקיים לאבהתכון, אפיק ה' יתכון, ביד תקיפא; ופרקך מבית עבדותא, מידא דפרעה מלכא דמצריים. ט ותידע, ארי ה' אלהך הוא אלוהים: אלהא, מהימנא--נטר קיימא וחסדא לרחמוהי ולנטרי פיקודוהי, לאלף דרין. י ומשלים לסנאוהי טבוון דאינון עבדין קודמוהי בחייהון, לאובודיהון: לא מאחר עובד טב לסנאוהי, טבוון דאינון עבדין קודמוהי בחייהון משלים להון. יא ותיטר ית תפקידתא וית קיימיא וית דיניא, דאנא מפקיד לך יומא דין--למעבדהון. {פ}

יב ויהי חלף דתקבלון, ית דיניא האילין, ותיטרון ותעבדון, יתהון--וייטר ה' אלהך לך, ית קיימא וית חסדא, דקיים, לאבהתך. יג וירחמינך, ויברכינך ויסגינך; ויבריך ולדא דמעך ואיבא דארעך עבורך וחמרך ומשחך, בקרי תורך ועדרי ענך, על ארעא, דקיים לאבהתך למיתן לך. יד בריך תהי, מכל עממיא: לא יהי בך עקר ועקרא, ובבעירך. טו ויעדי ה' מינך, כל מרעין; וכל מכתשי מצריים בישיא דידעתא, לא ישווינון בך, וייתינינון, בכל סנאך. טז ותגמר ית כל עממיא, דה' אלהך יהיב לך--לא תחוס עינך, עליהון; ולא תפלח ית טעוותהון, ארי לתקלא יהון לך. {ס}

יז ארי תימר בליבך, סגיאין עממיא האילין מיני; איכדין איכול, לתרכותהון. יח לא תדחל, מינהון: אידכרא תדכר, ית דעבד ה' אלהך, לפרעה, ולכל מצראי. יט ניסין רברבן דחזאה עינך, ואתיא ומופתיא וידא תקיפתא ודרעא מרממא, דאפקך, ה' אלהך; כין יעביד ה' אלהך, לכל עממיא, דאת דחיל, מן קודמיהון. כ ואף, ית ערעיתא, יגרי ה' אלהך, בהון: עד דייבדון, דאשתארו ודאיטמרו--מן קודמך. כא לא תיתבר, מן קודמיהון: ארי ה' אלהך שכינתיה בינך, אלהא רבא ודחילא. כב ויתריך ה' אלהך ית עממיא האילין, מן קודמך--זעיר זעיר: לא תיכול לשיציותהון בפריע, דלמא תסגי עלך חית ברא. כג וימסרינון ה' אלהך, קודמך; וישגישינון שיגוש רב, עד דישתיצון. כד וימסר מלכיהון, בידך, ותוביד ית שומהון, מתחות שמיא: לא יתעתד אנש קודמך, עד דתשיצי יתהון. כה צלמי טעוותהון, תיקדון בנורא; לא תחמיד כספא ודהבא דעליהון, ותיסב לך--דלמא תיתקיל ביה, ארי מרחק קודם ה' אלהך הוא. כו ולא תעיל דמרחק לביתך, ותהי חרמא כוותיה; שקצא תשקציניה ורחקא תרחקיניה, ארי חרמא הוא. {פ}