תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

תהילים פרק קמז

א  הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלוהינו--    כי-נעים, נאוה תהילה.
ב  בונה ירושלים יהוה;    נדחי ישראל יכנס.
ג  הרופא, לשבורי לב;    ומחבש, לעצבותם.
ד  מונה מספר, לכוכבים;    לכולם, שמות יקרא.
ה  גדול אדונינו ורב-כוח;    לתבונתו, אין מספר.
ו  מעודד ענווים יהוה;    משפיל רשעים עדי-ארץ.
ז  ענו ליהוה בתודה;    זמרו לאלוהינו בכינור.
ח  המכסה שמיים, בעבים--    המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים    חציר.
ט  נותן לבהמה לחמה;    לבני עורב, אשר יקראו.
י  לא בגבורת הסוס יחפץ;    לא-בשוקי האיש ירצה.
יא  רוצה יהוה, את-יראיו--    את-המייחלים לחסדו.
יב  שבחי ירושלים, את-יהוה;    הללי אלוהייך ציון.
יג  כי-חיזק, בריחי שערייך;    בירך בנייך בקרבך.
יד  השם-גבולך שלום;    חלב חיטים, ישביעך.
טו  השולח אמרתו ארץ;    עד-מהרה, ירוץ דברו.
טז  הנותן שלג כצמר;    כפור, כאפר יפזר.
יז  משליך קרחו כפיתים;    לפני קרתו, מי יעמוד.
יח  ישלח דברו וימסם;    ישב רוחו, ייזלו-מים.
יט  מגיד דבריו ליעקוב;    חוקיו ומשפטיו, לישראל.
כ  לא עשה כן, לכל-גוי--    ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - תהילים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ